שערי תשובה/ג/י

גרסה מ־10:28, 9 באוגוסט 2022 מאת בן אבנר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} י) ומשלו על זה מענין המלך אשר אמר לעבדיו לנטוע בפרדסו כל עץ נחמד, ושכר...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שערי תשובה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png י

י) ומשלו על זה מענין המלך אשר אמר לעבדיו לנטוע בפרדסו כל עץ נחמד, ושכר אמר לתת להם, ולא הודיעם שכר כל אילן, כי חפץ המלך אשר לא יחסר כל בפרדסו על כן יטעהו רוב מינים נטעי נעמנים, ואילו ידעו עבדיו שכר נטיעת כל עץ מעצי הפרדס אז יתנו את כל עמלם בנצרי מטעיו אשר שכרם רב מן השאר להרבות השכר, כן ענין המצות, כי הואיל השם לזכות את ישראל בקיום כל המצות להנחילם חיי עולם ולהיות כל המצות יחדיו לוית חן לראשם, כי בהשלים חק מלאכתם תהי משכורתם שלימה מעמו, הלא ידעת כי אמרו רז"ל (עבודה זרה יז ב) כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה-אע"פ שאמרו תלמוד תורה כנגד כולם. והמצוה הקלה שכרה גדול והפלא אשר לא ימד ולא יספר, הלא תראה במצות שלוח הקן שאין בה טורח ולא פיזור ממון נאמר עליה (דברים כב ז) למען ייטב לך והארכת ימים, ואמרו רז"ל (חולין קמב ב) רבי יעקב אומר אין לך מצוה קלה בתורה שאין תחיית המתים תלויה בה, שנאמר בשלוח הקן למען ייטב לך וגו', למען יטב לך לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, ומה אם מצוה קלה שהיא בכאיסר אמרה תורה כך, מצות חמורות על אחת כמה וכמה.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף