מראי מקומות/אורח חיים/קב

מראי מקומות אורח חיים קב

ישיבה סמוך למתפלל כשעוסק בתפילה

הטור והב"י בסעיף א, הביאו מהגאונים דשרי, והמציינים ציינו לשערי תשובה לגאונים, ויש להעיר דכ"כ בה"ג בהל' ברכות בעמוד מז, ומאידך האשכול בהל' תפילה ד"ה ואסור לישב (יד:), כתב דאם יושב כשעוסק בתפילה אין לו בזה סימן רע אבל מ"מ צריך מדינא להרחיק ד"א.

בדברי הב"י גבי ישיבה בסמוך למתפלל

כתב הטור בסעיף ג, שעלי הכהן היה יושב דכתיב ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה', ע"כ, ומזה הקשה על אביו הרא"ש, וכתב הב"י דאינה קושיה דמצינו ישיבה לשון התעכבות, ובאמת עלי היה עומד, ע"כ, ודנו בדברי הב"י האלו הב"ח והפרישה, ותימה הא בהדיא כתיב יושב על הכסא ולדברי הב"י מאי שיאטיה דכסא הכא, וצע"ג.

לישב מאחורי המתפלל

הרמ"א בסעיף א, כתב שאסור לישב מאחורי המתפלל, וכתב המשנ"ב שכן הסכימו האחרונים, ע"כ, ויש להעיר דדבר זה אינו ברור ומוסכם ממש, דבטור אינו נכון לגרסו, כמו שכתבו בהגהות והערות על הטור, וא"כ מדברי הטור שכתב י"ב אמה מוכח דמאחריו שרי, ודברי הדרכ"מ בזה, אות א', אם כוונתו לומר את דבריו אף בשיטת הטור הם דחקים עצומים, דכתב הדרכ"מ שם שגם מאחריו אסור, והקשה דא"כ הוו ט"ז אמה וכיצד כתבו הרא"ש והטור דהוו י"ב אמה, ותי' דהצדדים חשיבי כצד אחד, וזה תימה דנהי דאפשר לומר שב' הצדדים יחשבו כצד אחד, אבל כיצד ח' אמות יחשבו כד' אמות, ועוד תירץ דלפניו אסור כמלא עיניו ולכך לא חשיב הטור האמות שלפניו ולכך הוו י"ב, וזה תימה דהטור כתב שאסור ד' אמות בין מלפניו בין מן הצדדין, וכיצד נאמר שסבר שאסור מלא עיניו, ועוד שהרי לא כתב שאסור מלאחריו וא"כ כיצד סמך עלינו שנפרשו היפך דבריו שמאחריו אסור אע"פ שלא כתבו, ומלפניו אסור מלא עיניו אע"פ שכתב ד' אמות, וזה תימה גדול, אלא ודאי דברי הטור מוכרחים שמאחריו מותר ומלפניו אסור רק ד' אמות, ומה לנו לדחוק דבריו כדי להשוות השיטות, ואף בדברי הרא"ש אין תירוציו מחוורים, והמהרש"ל מוחק אף בתוס', כמש"כ בהגהות והערות הנ"ל, ונראה דאף המחמיר לא ללמוד בסמוך למתפלל, מ"מ מאחריו יש להקל.

טעם האיסור לעבור כנגד המתפלל

המשנ"ב בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת, י"א מפני שמפסיק בין המתפלל לשכינה, וי"א שמבטל כוונת המתפלל, ע"כ, ויש להעיר דמדברי הטור שכתב את דין יושב כנגד המתפלל, ופירש טעמו שנראה שאינו מקבל עליו עול מלכות שמים, ואח"כ כתב את דין עובר כנגד המתפלל ולא פירש טעמו, נראה דטעמא משום קבלת מלכות שמים, וכך גם משמע מלשון הטור שכתב אחרי דין יושב, דאפי' לעבור אסור, משמע דחד טעמא הם, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נח, מבואר דס"ל דהטעם הוא מפני שהוא מקום שכינה, ע"כ, ונמצא דהטור והגאונים ס"ל דאין הטעם מפני שמבטל כוונת המתפלל, והכי נקטינן.

לעמוד כנגד המתפלל

מדברי הב"י בסעיף ד ד"ה ומ"ש שמותר, מזה שכתב שמותר לעמוד וכ"ש שמותר לעבור, מוכח דס"ל דיושב שהוא התעכבות גמורה חמיר טובא, ועומד שהוא התעכבות פחותה חמיר פורתא, ולעבור שהוא ללא התעכבות קייל מינייהו, וא"כ איכא למידק דאם לעבור כנגד המתפלל אסור כ"ש לעמוד, וא"כ תיקשי דלמה כתב הב"י בסעיף ה, שהמתפלל ובא אחר והתפלל מאחריו לא יפסע, הלא עדיף שיפסע לאחוריו וילך לו, ויעבור כנגד המתפלל, מאשר שיעמוד כנגד המתפלל, וצ"ע. והמג"א ס"ק ו, הקשה על פירוש הב"י שכתב שזה שמותר לעמוד בצדדים הוא נלמד מזה שאסור לישב דמשמע אבל לעמוד מותר, והקשה דא"כ גם ללפניו נלמד להתיר לעמוד ולמה התיר הטור רק בצדדים, ומחמת זה פירש פירוש אחר וקיבל דבריו המשנ"ב, ומקושיית המג"א נראה שלא דק בדברי הב"י, דמדברי הב"י מוכח דעמידה חמירא מלעבור כמו שכתבתי לעיל, וא"כ לק"מ דכיון דלפניו אסרי' לעבור א"כ כ"ש שאסור לעמוד, וא"ש למה לא התיר הטור לעמוד לפניו, ודברי המג"א צ"ע.

לפסוע ג' פסיעות בסוף התפילה כנגד המתפלל

הב"י בסעיף ה, כתב בשם האורחות חיים, שאסור לפסוע, וכתב הב"י שכן מוכח בירושלמי, והביא את דברי הירושלמי, ודבריו תמוהים דהא דברי הירושלמי, הם ממש כעין דברי הגמ' ברכות כז., מלבד מה שכתוב בירושלמי שהוא אמר לו שהוא מצער אותו, ובזה אין ראיה דאף אם נפרש שם כמו שפירש רש"י בבבלי, שלא עבר לישב במקומו איכא בזה צערא, ואדרבה מדברי הירושלמי משמע כפירוש רש"י מדאמרי' יתיב ליה דלא מיעבור קומוי, ע"כ, משמע מלשון יתיב, שישב ממש חוץ לד' אמות אלא שלא ישב במקומו, ודברי הב"י צ"ע, ובאמת מדברי רש"י בברכות סוף כז., נראה שמותר לפסוע ג' פסיעות בסוף תפילתו כנגד המתפלל, מדפירש את דברי הש"ס דלא עבר כנגד המתפלל שאחר שסיים תפילתו דהיינו שפסע לאחוריו לא עבר לפניו וישב במקומו, ולא פירש כפשוטו שלא רצה לפסוע לאחוריו ג' פסיעות בסיום תפילתו, דהא ג' פסיעות הוא מדינא דגמ' כדאיתא ביומא נג:, ונראה דטעמו של רש"י, כיון דטעמא דאסור לעבור הוא מפני שנראה כאילו אינו מקבל עליו עול מלכות שמים כמו חבירו, וכן פירש הטור גבי לישב בסמוך למתפלל, וא"כ כשפוסע לתת שלום לקונו, אין את הטעם הנזכר כיון שמקבל עליו עול מלכות שמים.

לעבור כנגד ש"ץ

בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמז, כתוב דאין לעבור כנגד הש"ץ אף שאינו מתפלל תפילת עמידה, ע"כ, ומשמע דאף כשאומר קדיש ושאר מילי אין לעבור לפניו, אמנם אפשר קצת דכוונת הגאון דוקא כשמחזיר התפילה, ומ"מ הא מיהת נקטי' דאין לעבור כנגד ש"ץ כשחוזר התפילה.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף