כף החיים/אורח חיים/קב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אסור לישב בתוך ד"א וכו'. הטעם כתב בטור מפני שנראה כאלו חבירו מקבל עול מ"ש והוה אינו רוצה אבל הט"ז סק"ג הקשה עליו וכתב ט"א והוא מפני שהמקים שהמתפלל עומד אדמת קודש הוא כ"ז שהוא מתפלל וע"כ צריך לאותו שהוא עומד באותו מקום דהיינו תוך ד"א לנהוג בו כבוד יעו"ש, והב"ד הנה"ש אות א' וכתב דבזוהר חיי שרה איתא ובגין דב"נ קאים קמיה מלכא עילאה נטיל ד"א לצלותיה ע"כ והיינו כוותיה דהט"ז, ונראה דהיינו שלא אמרו בגמרא ד"א של מתפלל אלא ד"א של תפלה, ועד"ה כוונת מאמר הזוהר על בתי' רחל הנקראת תפלה היוצאת מאחרי חזה דז"א ולמטה עכ"ד, ור"ל שמלבשת ד"ס נהי"ס דז"א:

ב[עריכה]

ב) שם אסור לישב בתוך ד"א וכו'. משמע אבל לעמוד מותר, וכ"כ בב"י שלא אסרו אלא לישב אבל לעמוד ודאי מותר, ומיהו זהו דוקא מלאחריו או מצדדין אבל לפניו יש לאסור מטעמא אחרינא שמא לא יוכל לכוין וכמ"ש לקמן אות כ"ט יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) שם אסור לישב וכו'. וסמיכה קצת שאם ינטל אותי דבר יעמוד עיין לעיל סי' צ"ד אות ל' שהבאנו פלוגתא בזה לגבי תפלת י"ח וע"כ לגבי הכא נמי יש ליזהר ועיין א"א סוף סי' זה:

ד[עריכה]

ד) שם בין מלפניו בין מן הצדדין בין מלאחריו, כן היא הגירסא בטור וב"י שלפנינו וספרים שלא היה כתוב בדברי הטור בין מלאחריו כתב הב"ח דט"ס הוא וכ"כ ל"ת פ' אין עומדין אות כ"ח ודלא כלבוש שהשמיט בין מלאחריו יעו"ש. ועיין ד"מ וט"ז סק"ב, וכן הוא דעת האחרונים דיש לאסור גם מלאחריד, שכנה"ג בהגה"ט, א"ר אות א' קש"ג סי' י"ב אות מ"ב, בי"ע אות ס"ו ר"ז אות א' ח"א כלל כ"ו אות א' חס"ל אות א' קיצור ש"ע סי' ח"י, או' ח"יבן א"ח פ' יתרו אות ו':

ה[עריכה]

ה) שם צריך להרחיק ד"א, ומקום גבוה ורשות אחרת אפי' תוך ד"א מותר לישב, מש"ז אות ב' וכל שיש מחיצה ביניהם אפי' של זכוכית הוי חלק רשות בפ"ע ומקרי רשות אחרת ושרי יפ"ל אות א' ועיין לקמן אות י"א ואות כ"ב, וע"כ נ"ל דאם המחיצה של זכוכית היא לפניו צריך אותו היושב שם להחזיר פניו מכנגד המתפלל וגם לא יעשה איזה מלאכה שיש חשש שיתבטל המתפלל מכוונתו:

ו[עריכה]

ו) שם ואפי' בפרק איזהו מקומן וכו'. שכיון שנהגו לאומרו קודם תפלה מעניני תפלה הוא חשוב, ב"י, ט"ז סק"ג, שכנה"ג בהגב"י אות ב' ומ"ש המאמ"ר אות ב' כבר כתבנו ע"ז בסי' א' אות ל"ג ובסי' מ"ח או' ב' יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם ויש מתיר בעוסק בתורה וכו'. וכן דעת הלבוש והב"ח והרמ"ע באלפסי זוטא פ' אין עומדין הביאו מחב"ר אות א' והסו"ב במק"ח אות א' ר"ז אות א' ח"א כלל כ"ו אות א' אבל דעת הפרישה נראה דצריך לעמוד כל שאינו עסוק מתיקוני התפלה יעו"ש והביאו א"ר אות ב' וכתב דכן משמע מבה"ג ורוב פו' ולכן יש ליר"ש להחמיר ולעמוד עכ"ד וכבר כתבנו לעיל סי' י"ג אות ז' דהיכא שסותם מרן להחמיר ואח"כ כותב בשם יש מי שאומר להקל דדעתו להקל בשעת הדחק יעו"ש וא"כ הכא נמי אין להקל כ"א בשעת הדחק וכ"כ החס"ל אות א' דיש לסמוך ע"ז בשעת הדחק כגון שאין לו מקום לישב חוץ לד"א או שאינו יכול לעמוד משום חולשא או שחושש ליוהרא או שלא לצער המתפלל שיצטרך למהר בתפלתו יאמר איזה מזמורים כדי שלא להיות עומד אבל אם ישב וידום איסורא עביד עכ"ד, וכ"כ בן א"ח פ' יתרו אות ו':

ח[עריכה]

ח) שם ויש מתיר בעוסק בתורה וכו'. אבל עוסק בהלכות דרך ארץ צריך להרחיק דזה אינו נקרא עוסק בתורה. ב"ח, עט"ז אוח א' א"ר שם, שכנה"ג בהגב"י אות ד' מש"ז אות ד' ונ"מ לדידן דאפי' לשעת הדחק אין זה מועיל:

ט[עריכה]

ט) שם ויש מתיר בעוסק בתורה וכו'. אבל הרהור לא מהני, ב"י ט"ז סק"ג אות ג' מ"א סק"ב, א"ר שם סו"ב אות א' קש"ג סי' י"ב אות מ"ב, ר"ז שם, ח"א שם, ש"ץ דקי"ג ע"א, בי"ע אות ס"ו, והיינו דוקא הרהור דד"ת אבל המהרהר ושומע החזרה מש"ץ נראה דמהני כיון דחייב לשמוע החזרה מש"ץ ושומע כקירא:

י[עריכה]

י) שם ויש מי שאומר דה"מ מן הצד וכו'. עיין מש"ל סי' י"ג אות ז' דכל היכא שסותם מרן ואח"כ מביא בשם יש מי שאומר לחומרא דדעתו לפסוק הלכה כסתם וסברת י"א חושש לה לכתחלה יעו"ש, וא"כ ה"ג יש לחוש לכתחלה לדברי היש מי שאומר היכא דאפשר וגם היכא דלא אפשר עכ"פ צריך להחזיר פניו מן הטעם שנכתוב בסמוך יעו"ש:

יא[עריכה]

יא) שם אבל כנגדו וכו'. מפני שנראה כמשתחוה לו לבוש, א"ר אות ד' וכתב ונראה דוקא כנגדו ממ"ש אבל בצדדין שלפניו לא יעו"ש:

יב[עריכה]

יב) שם ואפי' עוסק בק"ש, פי' היושב, וחבירו עומד ומתפלל, מ"א ומחה"ש סק"ג:

יג[עריכה]

יג) [סעיף ב'] יש מי שאומר שאם היושב וכו'. מה שהקשה הט"ז סק"ד דזקן וחולה כהדדי ועלי היה זקן מופלג כדאיתא פ"ק דחולין דכ"א ולמה היה צריך לעמוד תוך ד"א של חנה דבריו תמוהים דזה היה בשעת פטירתו דהוה בן צ"ח ומ' שנה שפט, וכבר תמהו עליו המו"ק ותו"ש בהגהותיו ובס' אמדי נועם דף ד' ע"ג ושאר אחרונים, מחב"ר אות ב' ועי"ש, והביאו שע"ת אות ד' וכן הקשה הלב"ש בסק"ד ונו"ש אות ד' ועיין פתה"ד אות ב' ומה שתמה עו"ש הט"ז דמאי אהני חולשתו שישב דוקא תוך ד"א ולא יזוז עוד לאמה אחת כתב הנו"ש שם דאין כאן תימה דלעולם היכא דאיכא מקום פנוי יותר מד"א שישב בו לא ישב בתוך ד"א והרב מיירי בשאין מקום פנוי חוץ לד"א כגון בבהכ"נ שעמדו כל הקהל להתפלל ולא נשאר יותר מד"א פנויים א"נ מקום קטן שאין בו כ"א ח' אמות מצומצמים והוא מתפלל באמצע המקום דליכא חוץ לד"א וכיוצא בזה עכ"ל, וכ"כ הנה"ש או' ג' מאמ"ר או' ג' וע"כ אם יכול זה החלוש לילך ולהתרחק חוץ מד"א למתפלל ילך ואם לאו ישאר יושב במקומו אבל עכ"פ יש לו לומר איזה מזמורים כדי שיהא עוסק בתורה וזה יוכל לעשות וכ"כ לעיל וכמש"ל סוף או' ז' יעו"ש:

יד[עריכה]

יד) [סעיף ג'] אם היושב ישב כבר וכו'. כ"כ הטור בשם אביו הרא"ש ז"ל ומשמע דלא יש חילוק בין אם הוא יושב בביתו או בבהכ"נ דכל שכבר ישב ועמד זה בצידו א"צ לקום, אלא רק שבב"י כתב בשם מהרי"א דממידת חסידות יש לקום אף בכה"ג וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגהה, וכ"כ הנו"ש או' ו' ומאמר או' ה' אבל הב"ח כתב דהרא"ש לא אמר אלא כשהיה אחד יושב בבית שלא יחדוהו לתפלה ועמד זה להתפלל בצדו התם הוא דא"צ לקום שזה בא בגבולו אבל בבהכ"נ שהוא מוכן להתפלל שם אם היה אחד יושב שם כבר ובא אחר והתפלל בצדו צריך הוא לקום דאין לו רשות לישב שם ולמנוע הבאים להתפלל שם כיון שיחדוהו לתפלה לכל ישראל שיבואו להתפלל שם עכ"ל, והביאו העט"ז או' ב' שכנה"ג בהגב"י או' ז' מ"א סק"ד, סו"ב או' ג' א"ר או' ה' מש"ז או' ה' ה"ב או' ד' ר"ז או' ג' ח"א כלל כ"ו או' ב' קש"ג סי' י"ב או' מ"ב, ש"ץ דקי"ג ע"א, בי"ע או' ס"ו, חס"ל או' א' קיצור ש"ע סי' ח"י או' ך' בן א"ח פ' יתרו או' ו' וכתב היא"פ על מ"א סק"ד דלהב"ח אפי' אם יש לכל אחד מקום קבוע בבהכ"נ להתפלל שם מ"מ כיון שעתה הוא יושב בטל וזה בא להתפלל לא מקרי בא בגבולו, ובמקומות שכ"א יש לו מקום קבוע בדמים אפשר שגם זה לא מקרי בא בגבולו, והיינו דוקא בבה"כ משא"כ בבהמ"ד דא"צ לעמוד כמו בביתו יעו"ש, והביאו שע"ת או' ה' ועיין להרב יד אליהו סי' ד' שכתב דאין שייך בזה שום מדת חסידות לעמוד אם הוא עוסק בתורה או תפלה ולא עוד אלא דאם יתבלבל בקומו איסורא נמי איכא לעמוד ושאני ההיא דרמ"א סי' ק"ב דכתב דמנהג חסידות לקום אף שכבר ישב דהתם מיירי שאינו עוסק בתורה או מענייני תפלה וכן ראה את"כ להרב לקט הקמח דף י"ג, ועוד כתב דאף לס' הרב"ח דמחלק בההיא דמור"ם בין בהכ"נ לביתו מ"מ יודה דבעוסק בתורה א"צ לקום אפי' ממדת חסידות יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט סי' ה' או' ה' וכ"כ בשו"ת מים רבים חא"ח סי' מ"ב, והביאו שע"ת שם, עיקרי הד"ט שם, ובחשו' דברי דוד סי' מ"א כתב דביה"מ המיוחד לתורה או בהכ"נ המיוחד לו שמושכר או נחון לו אף לכתחלה מותר לישב לעסוק בתורה ואפי' יושב בטל א"צ לקום אם יושב במקומו המיוחד לו יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט שם, פת"ע או' ז' ועיין לקמן או' י"ט:

טו[עריכה]

טו) שם, אם היושב ישב כבר וכו'. ואם היה עומד מתחלה ורואה אדם שבא לצדו להתפלל שרי ליה לישב קודם שיתחיל זה להתפלל בצדו, ומ"מ אם ניכר שיושב משו"ה יש לאסור משום זילותא, מאמ"ר או' ד':

טז[עריכה]

טז) ואם היה יושב כבר והוצרך לעמוד לאיזה דבר מצוה או לתפלה נראה שצריך לישאר עומד וראיה ממש"ל סי' נ"ו או' כ"א דאם היה יושב בתחלת אמירת קדיש וקם מפני זקן שצריך לשאר עומר לענות אותו מעומד יעו"ש, והה"נ הכא:

יז[עריכה]

טוב) אם האחד כבר עמד להתפלל והעומד אצלו זקן ותולה מותר לישב. אבל המתפלל שרואה את החולה יושב צריך להרחיק, ישי"ע, והביאו פת"ע אות ו' ומ"מ יש לו לחולה או לזקן לומר איזה מזמורים כמ"ש לעיל סוף אות י"ג:

יח[עריכה]

חי) שם, ועמד זה בצדו וכו'. מלשון זה דקדק העו"ת אות ד' דוקא בצדו אבל לפניו צריך לקום אפי' ישב כבר יעו"ש, והביאו א"ר אות ה' ועיין לעיל אות י"א:

יט[עריכה]

יט) שם הגהה, ומ"מ מדת חסידות וכו'. אפי' בביתו. ר"ז אות ג' ח"א כלל כ"ו. אות ב' בי"ע אות ס"ו, חס"ל או' א' בן א"ח פ' יתרו אות ו' ועיין לעיל אות י"ד:

כ[עריכה]

ך) שם בהגהה, ומ"מ מדת חסידות הוא לקום וכו'. או לעסוק בד"ת אם הוא יושב מצדו או לאחריו דכיון דיש מתירין ביושב ועוסק בד"ת בכה"ג יש להקל אפי' לכתחלה, ועיין לעיל אות ז':

כא[עריכה]

כא) [סעיף ד'] אסור לעבור וכו'. ואפי' בתחנונים שלאחר התפלה אסור לעבור נגד המתפללים או לישב בצדיהם כל זמן שלא פסע כמ"ש לעיל סי' צ"ז אות ה' יעו"ש:

כב[עריכה]

כב) שם אסור לעבור וכו'. ומחיצה זכוכית לא חשיבא הפסק לענין זה דאכתי מתבטל כוונתו כשעובר בצד השני של זכוכית ואסור פתה"ד אות ג' כף החיים סי' י"א אות ל"ג בן א"ח פ' יתרו סוף אות ז' וכן אם המתפלל משלשל הטלית על פניו ג"כ אסור משום דלא פלוג ועוד שמרגיש לקול צעדיו כשעובר לפניו וג"כ מתבטל מכוונתו, ועוד לפי דברי הזוה"ק שכתבנו אות א' ואות כ"ו יש טעם בסוד וע"כ אסור לעבור כנגד המתפלל אף אם משלשל הטלית על פניו ועיין מאמר אות א':

כג[עריכה]

כג) שם, אסור לעבור וכו'. ומה"ט נהגו המדקדקים כשהקהל עומדים בבהכ"נ להתפלל י"ח להמתין חוצה עד גמר התפלה כדי שלא יעברו נגד פניהם. עיון יעקב דף ז' ע"ד. יפ"ל אות ו':

כד[עריכה]

כד) שם, אסור לעבור וכו'. ואם יש כנגד המתפלל מקום גבוה עשרה ורוחב ד' כתב הלק"ט ח"א סי' פ"ד דאין נראה שיהיה הפסק לענין זה דשכינה אין לה הפסק כ"ז שהמתפלל רואה או משום שלא יטרף, אבל אם המתפלל הוא במקום כזה אפשר דמותר לעבור לפניו עכ"ד, והביאו ש"ץ דקי"ג ע"א, חס"ל אות ב' שת"ז אות י"א בן א"ח שם, וכ"מ ממ"ש לעיל אות כ"ב, אבל אם זה המחיצה שרחבה ד' היא גבוהא עד כנגד ראש המתפלל בענין שאם יעבור לפניו אינו רואהו מותר, ועיין ח"א כלל כ"ו אות ד':

כה[עריכה]

כה) שם, אסור לעבור וכו'. ולפני ש"ץ המתפלל אסור לעבור אף שאינו בתפלת י"ח, תשו' הגאונים שבסוף ס' נהרות דמשק סי' שמ"ח, חס"ל בסו' סי' זה, כף החיים שם, בן א"ח שם. וכן כשקורין הצבור פסוק שמע ישראל שמבטל הכוונה, א"ר אות ו' קשל"ה:

כו[עריכה]

כו) שם, ודוקא לפניהם וכו'. שלא יפסיק בינם לכותל לבוש פי' דבהפסק יבטל כוונתו, אבל מטעם חציצה עיין לעיל סי' צ' סעי' כ"ב, א"ר אות ז':

כז[עריכה]

כז) שם ודוקא לפניהם אבל בצדיהם מותר וכו'. מיהו בזוה"ק פ' חיי שרה דקל"ב ע"א כתב וז"לי מאן דצלי אסור למעבר ד"א סמיך ליה ואוקמוה להני ד"א לכי. סטר בר לקמיה עכ"ל, והביאו מ"א סק"ה, א"ר סוף הסי' ר"ז אות ד' ש"ץ דקי"ג ע"א, (והא דלא זכרו מאי דמשמע מדברי הזוה"ק דלפניו אסור כמלא עיניו י"ל מפני שסברה זו כבר נזכרה בש"ע סעי' א') קש"ג סי' י"ב אות מ"ג, בי"ע אות ס"ז, חס"ל אות ב' בן א"ח פ' יתרו אות ז' וע"כ בודאי יש להחמיר היכא דאפשר כדעת הזוה"ק ואין לעבור כנגד המתפלל לפניו כמלא עיניו ומן הצדדין ואחריו בתוך ד"א רק בשעת הדחק כגון שהולך להתפלל או לדבר מצוה יש לסמוך על דברי מרן ז"ל וכ"כ בן א"ח שם:

כח[עריכה]

כח) שם, אבל בצדיהם מותר וכו'. וצדדין שלפניו כלפניו דמי, א"א אות ה':

כט[עריכה]

כט) שם, מותר לעבור ולעמוד, כ"כ הטור וכתב ב"י זה נלמד ממ"ש לעיל ריש סי' זה דלא אסרו אלא לישב אבל לא לעמוד, ומשם יש ללמוד דכ"ש דלעבור שרי עכ"ל, והביאו מ"א סק"ו וכתב עליו וז"ל וצ"ע דא"כ למה כתב בצדיהם מותר לעמוד הלא אפי' לפניו מותר, ולי נראה דהכי קאמר הטור בצדיהם מותר לעבור ולעמוד שם שלא ילך הלאה דא"כ הו"ל נגד פניהם דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו מפניו כנ"ל ברור עכ"ל, וכן הקשה העו"ת אות ה' ותירץ דקמ"ל דיכול לבא לשם לכתחלה ולעמוד שם אבל לפניו אין היתר אלא אם כבר עמד שם או ישב דמותר לעמוד אבל לבא לכתחלה לעמוד שם לא, הא צריך עכ"פ לעבור מעט כנגדם עכ"ד, מיהו א"ר או' ח' חלק עליו וכתב דשרי לעמוד לפניו לכתחלה כמו' מן הצדדים יעו"ש, וכ"כ קיצור ש"ע סי' י"ח או' ח"י אמנם לכל הדברות לא יתישב מ"ש הב"י ומשם יש ללמוד דכ"ש דלעבור שרי דאם איתא דס"ל לב"י דלעמוד לפניו שרי א"כ הוא כ"ש דלעבור לפניו שרי ואיך פסק בש"ע דלעבור לפניו אסור, וע"כ נ"ל דגם הב"י ס"ל דלפניו אסור לעבור ולעמוד והטעם כמ"ש המ"א על הטור דכל שרואה אותו אסור מפני שמבטל כוונתו, ומ"ש הב"י ריש הסי' שלא אסרו אלא לישב אבל לעמוד ודאי מותר היינו דוקא מצדיהם או מלאחריהם וכמ"ש בטור בסוף הסי' ומה שלא ביאר הב"י בתחלת הסי' סמך על מה שיכתוב אח"כ ומשם יש ללמוד וכו' דכיון דהכא לומד משם והכא לפניהם אסור א"כ צ"ל דשם נמי לפניהם אסור, וכ"כ הפר"ח או' א' דלעמוד לפני המתפלל אסור, וכ"כ פרמ"ג א"א או' ו' דלפניו אסור לעבור ואף אם עמד שם עשה איסור כל שעה משא"כ כשעמד כבר מקודם שהתחיל זה להתפלל מותר לעמוד שם עכ"ד, מיהו בשעת הדחק כגון שרוצה לעמוד להתפלל או לענות קדושה וא"א לו לעמוד כ"א לפני המתפלל יש לסמוך על דברי המתירין:

ל[עריכה]

ל) [סעיף ה'] אם השלים תפלתו וכו' אסור לפסוע וכו'. ופשוט דמיירי בתוך ד"א או שיבא לתוך ד"א ע"י ג' פסיעות שיפסע לאחריו, עו"ת או' ו' שת"ז או' י"ב, וזהו לפי מ"ש בש"ע סעי' ד' דאינו אסור לעבור לפני המתפלל כ"א בתוך ד"א ולפ"ז אם הראשון אינו מכוון כנגד האחרון ואם יעשה ג"פ אינו בא כ"א מן הצד של האחרון ג"כ מותר כמ"ש שם אבל בצדיהם מיתר וכו' אמנם כבר כתבנו לעיל או' ז"ך דלדעת הזוה"ק אסור לעבור כנגד המתפלל לפניו כמלא עיניו ומצדיו בתוך ד"א רק בשעת הדחק יש לסמוך ע"ד הש"ע וא"כ הה"נ הכא:

לא[עריכה]

לא) שם, אסור לפסוע וכו'. כ"כ ב"י בשם או"ח ריש ה"ת וכ"כ רבינו יונה בפ' תה"ש בטעם דאסור להתפלל אחורי רבו יעו"ש, אבל מדברי רש"י סוף דף ז"ך ע"א מוכח דמותר לפסוע אך צריך לעמוד שם ולא לעבור לפניו יעו"ש, והביאו מ"א סק"ז, פרמ"ג א"א או' ז' מחב"ר או' ד' ומ"ש המ"א שם ע"ש הירושלמי עיין מ"ש עליו המחב"ר שם ודו"ק:

לב[עריכה]

לב) שם, אפי' אם האחרון התחיל להתפלל וכו'. ולא דמי לההיא דסעי' ג' דשאני הכא דכשפוסע ג"פ הוא מתקרב ובא בגבולו של זה שהתפלל אחריו, פר"ח או' ה' ח"א כלל כ"ו או' ג' ור"ל דשם בסעי' ג' כתוב דאם היושב ישב כבר ועמד זה בצדו א"צ לקום שהרי זה בא בגבולו וא"כ ה"נ האחרון הוא בא בגבול הראשון שכבר התחיל להתפלל וא"כ למה לא יפסוע הראשון לפני האחרון לזה כתב דלא דמי לההיא מפני שהכא כשפוסע הראשון ג"פ הוא בא בגבול האחרון לא כן בההיא דלעיל דהראשון כבר ישב וגם עתה עודנו במקומו ואינו עושה שום מעשה לבא בגבול אחרים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון