מחצית השקל/אורח חיים/קב

מחצית השקל ‏ אורח חיים קב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) בתוך ד"א. ולפי התוס' ר"ל הא דהוסיף רמ"א בין מלאחר הוא דעת התוס' והרא"ש כפי שנרשם בש"ע ולזה הקשה דלהתוס' ניחא אבל ל הרא"ש קשיא דהאי דינא יליף הש"ס מחנה דאמרה לעלי אני האשה הנצבה עמכה בזה וס"ל להתוס' מדהמ"ל עמך בלא ה"א וכתיב עמכה בה"א בסוף דרשי' שעלי היה יושב ואמר' אני האשה הנצב' אבל אתה היית יושב ולמה עמכה בה שהייתי רחוק ממך ה' אמות משמע שתוך ד"א אסור לישב א"כ אין חילוק ובכל הצדדים בעינן ד"א אפי' מאחריו אבל הרא"ש ס"ל דילפינן מדכתיב בזה ותיבת זה גי' י"ב והיינו שאמרה לעלי הנצבת עמכה שגם אתה היית עומד כמוני ולמה בז"ה שהיה תוך י"ב אמה שצריך להרחיק בצירוף כל הצדדים וא"כ ע"כ צ"ל דלאחריו לא בעי הרחקה דאל"כ ה"ל ט"ז אמה:

ול"נ דדברים כו' מחזיק יב"א דכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו ג' טפחים:

ח' על ח' וא"כ הקיפו כד"א:

לא מיירי רק בקו השוה ר"ל במקום עמידת חנה כזה? ר"ל שממקום עמידתה לפנים דהיינו חצי העיגול עד קו השוה שהוא באמצע הוא י"ב אמה וכן חנה העומד מאחריה יש לפניו חצי עיגול של אחריה ג"כ צריך להרחיק אותו חצי העיגול שמחזיק יב"א וכן העומד בא' מן הצדדים צריך להרחיק עד קו השוה לאורך דהיינו יב"א. וכמ"ש התוס' לפירוש' דלא כתיב רק שיעור ד"א ור"ל מצד א' וה"ה להרא"ש דמרמז יב"א היינו חצי העיגול ממקום עמידתו עד מקום עמידת חנה ואותו קו שציירתי באמצע העיגול נקרא קו השו':

ולי"א לק"מ ר"ל יש מ"ש שכ' סוף סעיף זה דלפניו מלא עיניו אסור:

(ב) (ס"ק ב) בעוסק בתורה אבל הרהור לא מהני הכי דייק הרב"י מדעלי הוצרך לעמוד תוך ד"א אע"ג דודאי היה מהרהר בד"ת דהא מה"ט אמרי' דאסור לת"ח לעמוד במקום מטונף דא"א לו עכ"פ בלי הרהור תורה:

(ג) (ס"ק ג) אפי' כו' היושב וחבירו עומד ומתפלל י"ח:

(ד) (ס"ק ד) בגבולו כו' בבה"כ צריך כו' ב"ח כ"כ ליישב קושיית הטור דהא עלי ישב תחלה וחנה באת בגבולו. ומה"ט כ' רמ"א שמ"מ מדת חסידות לקום אפי' כה"ג דניהו דהיושב לא עביד איסורא כה"ג מ"מ המתפלל עשה שלא כהוגן שהעמיד את עצמו תוך ד"א של היושב ולכן עמד עלי מצד מדת חסידות וע' בט"ז. וב"ח תי' דשאני התם בחנ' דהיה בשילה שהיה מיוחד לכל אדם והוי כמו בה"כ דצריך לעמוד כה"ג מצד הדין ולפ"ז אין הכרח בביתו דאיכא מדת חסידות לקום דלפ"ד הב"ת בלא"ה נתיישב קושיית הטור דמיני' רצה להוכיח דין מדת חסידות:

(ו) (ס"ק ו) ולעמוד. כ' הרב"י זה נלמד כו' דהרב"י הבין דהטור אמר ב' קולות א' דמצדיהן מותר לעבור נגד המתפלל ולהלא' קולא ב' ולעמוד מותר רצה לומר שמותר לעמוד בצד המתפלל וע"ז כתב הרב"י הא דמותר לעמוד מן הצד ילפינן מדכ' לעיל דאסור לישב תוך ד"א מן הצד משמע דלעמוד מותר מן הצד וכיון דהעמיד' שהיא קבע שרי מן הצד כ"ש העבר' מן הצד דשרי. אפי' בפניו מותר דהא גם לפניו לא אסר כ"א ליישב:

ול"נ דה"ק כו' מותר לעבור ולעמוד. ר"ל דהטור לא קאמר כ"א דין א' דהיינו קולא א' דמצדיהן שרי לעבור והתנה הטור ודוקא לעמוד שעובר מצדו ועומד שם ולא יעבור להלאה נגד פני המתפלל אף שהוא מן הצד:

(ז) (ס"ק ז) אסור לפסוע ולפירש"י כו' דבר"פ תפלת השחר רב אקלע לבי גניבא וצלי של שבת בע"ש והוי מצלי ר' ירמיה בר אבא אחורי' דרב וסיים רב ולא פסקי' לצלותיה דר' ירמיה (פירש"י כלומר לא הפסיק בין ר' ירמיה ולכותל לעבור לפניו ולילך לישב במקומו אלא עמד על עמדו):

ש"מ תלת כו' וש"מ אסור לעבור נגד המתפללים ומדכ' רש"י ולילך ולשוב למקומו היינו החזר' משמע אבל לפסוע לאחריו אחר סיום ח"י ברכות שרי דלא כמ"ש בש"ע:

היה עומד קצת רחוק מרב כו' בס' חמד משה הבין שר"ל שר"י היה משוך קצת אחרי רב לצדדים ולא היה עומד אחרי רב ממש דהיינו פני ר"י נגד אחורי רב ולכך כתב מ"א שיכול לפסוע ג"פ מן הצדדים מותר וכיון דהוי ר"י משוך לצדדים לא עבר רב לפניו אלא דמקום ישיבת רב היה מן הצד לא במקום שהתפלל ואם היה רוצה לשוב למקומו היה צריך לעבור נגד פני ר"י וזה אסור ולכן עמד על עמדו ולכן הרבה להקשות על מ"א חדא דהא כה"ג כ' מ"א ס"ק ו' דגם מצדיהן אסור גם מ"ש ומ"מ מירושלמי יש ראיה לפ"ז ע"כ צ"ל אע"ג דמרש"י אין ראיה דשרי לפסוע לאחריו אבל מירושלמי יש ראיה ובאמת גם מירושלמי אין ראיה וז"ל הירושלמי שהביא הרב"י ר"ח בר בא הוי קאים מצלי עאל רב כהנא קם ליה ומצלי מן אחוריו מן דחסיל ר"ח בר בא מצלותי' יתיב ליה דלא מיעבד קומיה. רב כהנא מאריך בצלותיה מן דחסיל רב כהנא א"ל הכי אתון נהיגי' גביכון מצערין רברבניכון כו' עכ"ל. ולענ"ד בלא"ה א"א לומר דר"י היה משוך לצדדי רב דהא פריך הש"ס והיכי עביד הכי והא אסור לתלמיד להתפלל אחורי רבו וכדלעיל סי' צ' סכ"ד ומשני שאני ר"י דתלמיד חבר דרב הוי ומאי קושיא הא כה"ג כשמשוך התלמוד לצדדי הרב ודאי שרי גם מי דחקו לרש"י לזה שהיה משוך לצדדים לכן לענ"ד כוונת מ"א כפשוטו אם שהלשון מגומגם קצת דמ"ש הר"י היה עומד קצת רחוק מרב ר"ל דודאי היה עומד אחורי רב ממש אלא לא היה עומד כ"כ סמוך לרב תוך שיעור ג"פ אלא היה רחוק מרב שיעור שהיה יכול רב לפסוע לאחריו ג"פ ובאמת פסע רב לאחריו ג' פסיעות וגם חזר למקום שהתפלל וכדלקמן סי' קכ"ג אלא לישב שם היה אסור כיון שהיה לפני ר"י וגם תוך ד"א ומה שדייק הש"ס דאסור לעבור נגד המתפללים היינו מדעמד שם ולא עבר לפניו לישב במקומו שהיה מן הצד אלא משום שהיה צריך לעבור לפני ר"י שהיה מתפלל ולא הותר כ"א לפסוע שהוא לצורך תפלה. ולזה סיים מ"א וא"כ אין ראיה משם ור"ל לכל הדין שמבואר בש"ע אם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו אסור לפסוע כו' דודאי מותר בין לפסוע ובין לשוב למקום התפל' כיון דצורך תפלה אפשר דמותר ומעובדא דרב ור"י ליכא ראיה ועיקר מה שדחקו למ"א לפי' זה שהי' נראה לו דוחק לחלק בין לפסוע לאחריו דשרי ולחזור למקומו דאסור כיון דשניהם צורך תפלה וע"ז סיים שפיר ומ"מ מהירושלמי יש ראיה. ר"ל לגוף הדין שכ' בש"ע דאם אחד מתפלל לאחריו אסור לפסוע לאחריו עד שיסיים השני:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.