מראי מקומות/אורח חיים/לג

גרסה מ־17:35, 4 במאי 2021 מאת אור חדש (שיחה | תרומות) (מספר אור חדש, באדיבות המחבר הרב אהרן אופיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
עיקרי הד"ט
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png לג

אם הרצועות צריכות עיבוד לשמן

הטוש"ע בסעיף ג, כתבו דבעי לשמה, וכן הביא הב"י מהראשונים, ויש להעיר דכ"כ היראים בסי' שצט אות כ, וכ"כ רב שר שלום בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנג, אמנם לראשונים שהבאתי לעיל בסי' לב,ח, גבי עיבוד הקלף, דסברי דאפי' הקלף לא בעי עיבוד לשמה, א"כ כ"ש דס"ל דהרצועות לא בעו עיבוד לשמה.

מה הטעם שאין לעשות הרצועות אדומות בצד הפנימי

הב"י בסעיף ג, הביא דבש"ס אמרי' משום גנאי ודבר אחר, ופירש"י גנאי שיסברו שהוא דם שחין, ודבר אחר שבעל אשתו נדה ונצבעו מדם, ע"כ, ויש להעיר דפירש"י דחוק שיחשבו שבעל נדה ועוד עם תפילין, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנג, כתוב גנאי פירוש שדומה לתכשיטי נשים, ודבר אחר היינו שנראה בראש כצרעת, ע"כ.

מהו עייליה לתפירה לגאו, דבכה"ג צידדו בש"ס להקל לתפור הרצועה

הב"י והשו"ע בסעיף ה, הביא מחלוקת אם היינו שיתפור מבפנים או דהיינו שיכניס התפר לתוך המעברתא, ויש להעיר דהיראים בסי' שצט אות טז, כתב דהיינו להכניס לתוך המעברתא.

מאי דאמרי' גבי לתפור הרצועה דפוק חזי מאי עמא דבר, היינו לחומרא או לקולא

הב"י בסעיף ה, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהיראים בסי' שצט אות טז, כתב דהיינו להיתר.

והב"י הביא שהרא"ש הביא תשובה לגאון שאסר, ויש לציין שתשובה זו היא מרב יוסף גאון והיא מובאת בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנד.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף