אור שמח/תמידין ומוספין/ג

גרסה מ־11:01, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png תמידין ומוספין TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

בכס"מ. ומ"ש ואפילו היו מזידין שם כת"ק דר"ש כו':

נ"ב פירוש שאין מקטירין כולה וכת"ק דר"ש אבל במזיד גם ר"ש מודה:

העריכה

בכס"מ. ואיני יודע נוסחא אחרת.

נ"ב עיין זבחים (דף ס"ד) בתוס' בשם רבינו תם עיי"ש ולזה כוון הראב"ד:

יגעריכה

נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו כו' אלא ממזבח החיצון.

מעודי נתקשתי לשיטת רבינו שמדליקין המנורה בבוקר ג"כ וזה הטבת הנרות והא שפייסו מי המדשן ולא המדליק היינו משום דהדלקה כשרה בזר כמבואר בהלכות ביאת המקדש פ"ט, וכל מילי דזר כשר לא בעי פייס לבד שחיטה כמבואר סוף פ"ב דיומא, א"כ קשה הא דקאמר אביה בדברי הימים ב' ק' י"ג ומנורת הזהב וגו' בערב בערב. עד שזכיתי ששיטת רבינו דנר המערבי צריכין להדליק ממזבח העולה ונר המערבי היה דולק עד הערב כמו בשמעון הצדיק ולא היה צריך להדליק מן המזבח רק בערב בערב. ומשום זה אע"ג דהדלקה כשרה בזר כתיב דבר אל אהרן ואל בניו בהעלותך וגו' [עיין תו"י ביומא] משום דצריך להדליקו מאש המזבח וכי יש לך זר שקרב למזבח. אמנם הראב"ד פליג עליו בכל הני תלתא מילי וסובר שאין מדליקין בבוקר ואין הדלקה כשרה בזר ואין צריך להדליקו מאש המזבח דוק ותשכח, ונמצא דאזלי לטעמייהו והבן: ומש"כ בהשגות אש תמיד כו' לא יהא אלא ממזבח העולה. נ"ב הוא ביומא (דף מ"ה ע"ב) יעו"ש:

כעריכה

נטמא או נולד לו מום כו'.

נ"ב ירושלמי שקלים פ"ז ה"ג, וכן יש לציין הירושלמי הנ"ל על לח"מ הי"ח תופיני קשה כו' עיי"ש:

כבעריכה

מת כ"ג בשחרית כו' מביאין היורשים עשרון שלם כו'.

עיין בלחם משנה. והנראה דרבינו סובר דאע"ג דתנאי ב"ד שתהא קריבה משל צבור זה דוקא בימים הבאים אחר זה אבל אותו יום שהכ"ג הביא עשרון שלם ומחצה הנשאר אבד כיון שמת, אותו פעם בין הערביים צריך היורש להקריבו דהוי כאילו כבר נתחייב הכ"ג בזה ובאופן כזה לא תקנו חכמים שיתחייבו הצבור. אך צריך להבין דאיך משלח הבן החביתין בו ביום בערב הא אונן הוא ואינו משלח קרבנותיו כדיליף ר"ש ריש טבול יום אפילו מנחות בזמן שלמים שהוא שלם כו'. ואולי גלי קרא לר"י אחד מבניו יעשה אותה, אמנם לר"ש דמן התורה בשל צבור איך תקנו חכמים משל יורשין ואולי דמסרו לצבור ויש לדבר עוד בזה ואכ"מ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.