קרית ספר/מעילה/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קרית ספר ‏ מעילה ב

א

קדשים קלים אין מועלין בהם עד שיזרק הדם. מועלין באימורין פרק קמא דמעילה משנה יש מעשה דמים דהיינו זריקה בקדשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כולם להחמיר כיצד וכו' קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין באימורין ולא בבשר לאחר זריקה מועלין באימורין והיינו להחמיר דקודם זריקה לא הוה בהו מעילה כלל ואין מועלין בבשר ואפילו העלה האימורין למזבח קודם זריקה אין מועלין בהם עד שיזרק הדם דבזריקה תליא מילתא דאף על גב דאם עלו אימורין קודם זריקה אמר עולא התם דלא ירדו דנעשו לחמו של מזבח דקלטן מזבח אפילו הכי אין מועלין בהם עד זריקה דבפרק המזבח מקדש בעי רבי יוחנן אימורי קדשים קלים שהעלן קודם זריקה יש בהם מעילה או לא אמר ליה ר' אמי ותיבעי לך ירידה א"ל ירידה לא קא מיבעיא לי דנעשו לחמו של מזבח ופשיט הכי לא ירדו דנעשו לחמו של מזבח ומי' מעילה לית בהן דלא הובררו לחלק גבוה וללישנא קמא בעי אם ירדו או לא ואמר ליה רבי אמי ותיבעי לך לענין מעילה אמר ליה לענין מעילה לא קא מיבעיא לי דזריקה הוא דקבעה לה במעילה כי קא מיבעיא לי ירידה ופשיט לא ירדו ואין בהם מעילה. הוציא אימורין בחוץ קודם זריקה ואח"כ זרק מועלין בהם דזריקה מועלת ליוצא שם ואין מועלין בבשר מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ואמאי הא ממונא דבעלים נינהו אמר רבי חנינא ליוצא שיצא הבשר לחוץ ושוב נזרק הדם ורבי עקיבא היא דאמר זריקה מועלת ליוצא וכי אמר זריקה מועלת ליוצא היינו דמהניא ליה שאינו נשרף לאלתר עד שתעובר צורתו אבל לא מהניא זריקה להתירו באכילה והיינו דקתני אין מועלין בבשר מעילה הוא דליכא אבל איסורא איכא משמע דזריקה מועלת ליוצא בין להקל להוציא בשר מידי מעילה כדאמרינן בין להחמיר לחייב משום מעילה לאימורין שיצאו ושוב נזרק דמן כדאמרינן.

ב

כל קדשי קדשים מועלין בהם משהוקדשו עד שיזרק הדם שם במשנה כיצד קדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין באימוריהם ובבשר לאחר זריקת דמים מועלין באימורין ואין מועלין בבשר דכבר יש בו שעת התר לכהנים והיינו מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר להקל דשוב אין בו מעילה ולהחמיר על זה ועל זה חייב משום פגול וכו' כדתנן התם. כיצד העולה אחד עולת העוף ואחד עולת בהמה והקומץ והלבונה ומנחת כהנים והחביתין ומנחת נסכים מועלין בהם משהוקדשו עד שיצאו אחר שריפתן על המזבח לבית הדשן פ"ב דמעילה תנן עולת העוף מועלין בה משהוקדשה וכו' העולה מועלין בה משהוקדשה נשחטה וכו' אבל מועלין בבשר עד שיצא לבית הדשן דכיון דכולה כליל ואין בה התר לכהנים לעולם מועלים בה עד שתשרף כולה ותיטל מאפרה תרומת הדשן דכתיב והרים את הדשן ושוב כיון שנעשית מצותו אין מועלין בו הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים מועלין בהם משהוקדשו דכל הני דמתני' כליל נינהו קומץ ולבונה וקטרת ומנחת כהנים כתיב בה וכל מנחת כהן כליל תהיה וגו' ומנחת כהן משיח היינו חביתי כ"ג ומועלין בכולן משהוקדשו קדושת פה בעלמא והרב ז"ל השמיט מהני דתנן במתניתין קטרת דהוי כקומץ ולבונה ומנחת כהן משיח קרי לה חביתין. וכן פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין שם במשנה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מועלין בהם משהוקדשו וכו' ומועלין בהם בבית הדשן עד שיותך הבשר דהיינו עד שיתעכל הבשר שנעשה אפר דהיינו מצותן. וכן פרה אדומה מועלין בה משהוקדשה פ"ד דפרה תנן ולעולם מועלין בה בין לפני שריפתה בין לאחר שריפתה עד שתעשה אפר דאמר קרא חטאת היא מלמד שמועלין בה כשאר חטאות ומשתעשה אפר לא ישאר בה מעילה דדרשינן בשלהי התכלת חטאת מלמד שמועלין בה כשאר חטאות היא בה מועלין באפרה אין מועלין והא דבעינן קרא למעילת פרה ולא נפקא לן מדהוי קדשי בדק הבית דמועלין בהם לכ"ע היינו משום מועל אחר מועל דאינו אלא בבהמה וכלי שרת בלבד.

ו

חטאת בהמה ואשם וזבחי שלמי צבור מועלין בכולן משהוקדשו שם פ"ב דמעילה משנה כלשון רבינו ואין מועלין בבשר דכיון דנזרק הדם הותר הבשר לכהנים דקדשי קדשים נינהו אבל מועלין באימוריהן עד שיתעכלו במזבח ויצא האפר לבית הדשן דנעשה מצותו וכן חטאת העוף שם פרקא חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה בפה אפילו אם נהנה ממנה מחיים כגון שמכרה דהוציאה לחולין הוזה דמה אין מועלין בה דכבר יש בה התר לכהנים ואסור ליהנות במוראה ונוצה שלהי תמורה עולת העוף שנתמצה דמה מוראתה ונוצתה יצאו מידי מעילה מאי לאו יצאו מידי מעילה ומותרין כיון דנתמצה דמה לא יצאו מידי מעילה ואסורין ונראה דה"ה לחטאת העוף.

ז

המנחות מועלין בהם משהוקדשו שם במשנה המנחות וכו' קרב הקומץ חייבין עליו וכו' ואין מועלין בשיריים אבל מועלין בקומץ עד שישרף כולו ויצא לבית הדשן כדין אימורי קדשים לפי שהקומץ כליל הוא ואם נפסלו השירים או חסרו ואח"כ הקטיר הקומץ הואיל והקטרה זו אינה מתרת השירים הוי ספק אם יצאו מידי מעילה או לא.

ח

לחם הפנים מועלין בו משהוקדש שם במשנה לחם הפנים מועלין בו משהוקדש קרבו הבזיכין אין בו מעילה שהרי יש בו שעת התר לכהנים וכן ב' הלחם שם ב' הלחם מועלין בהם משהוקדשו בפה דהא הוו קדש נזרק דמן של כבשים אין בהם מעילה דיש בהם שעת התר לכהנים וכבר נעשה מצותן.

ט

הנסכים מועלין בהם משהוקדשו פ"ג דמעילה הנסכים מועלין בהם בתחלתן ירדו לשיתין אין מועלים בהם דנעשית מצותן כבר מים שמנסכין בחג הסוכות שם במשנה מים שבכד הזהב אין נהנין ואין מועלין דלא נתקדשו לניסוך המים למעילה עד שינתנו בצלוחית של זהב דהיינו כלי מקודש לכך נתנן בצלוחית מועלין בה דהוי מכלל הנסכים דהוו קדש וכתיב כי יאכל קדש ושתיה בכלל אכילה כדילפינן בדוכתיה.

י

לוג שמן של מצורע מועלין בו משהוקדש בכלי עד שיזרק דם האשם נזרק אין מועלין עד שיתנו מתנותיו נתנו מתנותיו הותרו השירים כבשר חטאת ואשם אחר זריקת הדם דהותר לכהנים.

יא

כל דמי שחיטת הקדשים אין מועלין בה שם פ"ג רש"א דם קלי כתחלתו ואין מועלין בו וחמור בסופו יצא לנחל קדרון מועלין בו שהיה נמכר לגננים ודמיו הקדש והיינו מדרבנן דמדאוריתא כל דבר שנעשית מצותו אין מועלין בו ומה לאחר כפרה אין בה מעילה כדאמר' אף לפני כפרה אין בו מעילה וכתיב כי הדם הוא בנפש יכפר הוא בהוייתו יהא דבי ר' ישמעאל תנא ואני נתתיו לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה עולא אמר ואני נתתיו לכם שלכם יהא. המקיז דם לבהמה קדשים אסור בהנאה ומועלין בו שם אמר רב הונא אמר רב המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו דלא מתקיימא הבהמה בלא דם דדם הוא הנפש וגופה של בהמה הוא שהרי נברא עמה והא דדרשינן לכפר נתתיו ולא למעילה היינו בדם שחיטה אבל דם בהמה חיה דלא חזי לכפרה לא הילכך מועלין בה.

יב

העצמות והגידים והקרנים והטלפים שפירשו מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין בהם פרק המזבח מקדש עצמות קדשים הנאכלין כגון חטאת ואשם לפני זריקת דמים מועלין בהם דכיון שפירשו ואינהו לאו בני הקטרה נינהו לא אהני להו זריקה ובאיסוריהו קיימי לאחר זריקה אין מועלין בהם דאהני להו זריקה כיון דאם עלו בזמן שהם מחוברים לא ירדו דכתיב והקטיר הכהן את הכל כדתנן התם עצמות העולה שפירשו לפני זריקה אין מועלין בהם לאחר זריקה שם כבריתא ושל עולה מועלים בהם לעולם ומשני אימא ושל עולה פירשו לפני זריקה מועלין בהם עד זריקה והזריקה מתרת אותם פירשו לאחר זריקה מועלין בהם לעולם כיון דחמירה דכולה כליל. עצמות העולה שפקעו מעל המזבח קודם חצות שם במשנה איברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם חצות יחזיר ומועלין בהם דאכתי בני מזבח נינהו לאחר חצות לא יחזיר ואין מועלין בהם דהוו לה כמעוכלים דכתוב אחד אומר כל הלילה והקטיר וכתוב אחד אומר כל הלילה והרים הא כיצד חלקהו חציו להקטרה וחציו להרמה והתם אותיבו ואסיקו בגוונא אחריתי הילכך מעילה נמי תליא בחצות.

יג

גחלת שפקעה מעל גבי מזבח שם במשנה וכן גחלת שפקעה לא יחזיר ובפ"ב דמעילה מייתי לה לענין מעילה דכיון דלא יחזיר הא נעשה מצותו ואין מועלין בו ומן הארץ הוא דלא יחזיר דאין צריך להחזיר אבל פקעה מן המזבח מצד זה לצד זה יחזיר ולכך אין נהנין מדרבנן. גחלת של קדשי בדק הבית מועלין בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין פ' משילין גחלת של הקדש מועלין בה הנהנה ממנה מביא אשם והשלהבת לא נהנין לכתחלה מדרבנן משום דהקדש לא בדילי מיניה כע"ז גזרו בה רבנן אבל אין מועלין מדאוריתא דלית בה ממשא.

יד

דשן מזבח החיצון בין קודם הרמה בין אחר הרמה מועלין בה פ"ג דמעילה בשלמא דישון מזבח החיצון מועלין בו דכתיב ושמו אצל המזבח לפי' טעון גניזה כדי שלא ימעלו בו. דשן מזבח הפנימי והמנורה אין נהנין ואין מועלין שם משנה כלשונו וטעמא דהכא לא כתיב ושמו כדישון מזבח החיצון.

טז

כל בהמת קדשי קדשים שהיא בעלת מום ואפי' קדם להקדשה ואפילו מחוסרת זמן מועלין בה משהוקדשה פ"ב דבכורות כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה וכו' בגמרא טעמא דנפדו הא לא נפדו פטורים קסבר קדושת דמים מדחה ובבריתא תני נמי ומועלין בהם לפני פדיונן דכיון דהקדישן לימכר ולהביא בדמיהן קרבן למזבח מועלין בה דלא גרע מאם הקדישו לבדה הביא ואפילו מחוסר זמן דמה בכור קדוש לפני זמנו שהרי קדוש מרחם אף מחוסר זמן נמי שאינו בן שמנה קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו כדאמר' פ"ג דמעילה הילכך מועלין בו אבל תורין ובני יונה שלא הגיע זמנן או שעבר זמנן והן קדשי מזבח הנהנה מהם לא מעל שם פ"ג דמעילה במשנה ובגמרא מ"ש ממחוסר זמן דבהמה דאמרינן דמועלין אמרי מחוסר זמן מידי דהוה אבעל מום דבר פדיון הוא דמגו דחשיבא דאית בה קדושה כשהיא בעלת מום אית בה קדושה נמי כשהוא מחוסר זמן אבל עופות דליכא למימר בהו האי מגו הואיל ואין המום פוסל בעופות דאין תמות וזכרות בעופות ואין לעופות פדיון הכי נמי לית בהו קדושה במחוסר זמן דעוף והרי הם כקדשים שמתו דאמר עולא אמר ר' יוחנן שיצאו מידי מעילה דבר תורה דלאו קדשי השם נינהו דלא חזו לגבוה וקדושת דמים נמי לית בהו דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ואין נהנין בכולם מדרבנן:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.