תשובה מאהבה/רלה
|
< הקודם · הבא > |
ר"ד סעיף ז'. השותה מים לצמאו וכו' אבל אם חנקתיה אומצא ושתה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. עכ"ל. ז"ל הרא"ש ס"פ כיצ מברכין בספר רב עמרם ז"ל כתב היכא דחנקתיה אומצא דאמרינן לא בעי ברוכי, שדרו בי רב פלטוי בר אביי ראש ישיבה מקמי דלישתי לא לברך שהכל משום דאניס לבתר דשתה מברך בורא נפשות רבות ולא נהירא דטעמא הוי משום דלא מיתהני וא"כ מה לי לפניו מה לי לאחריו אלא ודאי א"צ לברוכי כלל לא לפניו ולא לאחריו וגם קשה לדברי רב פלטוי מה הוצרך לשנות לצמאו למעוטי אי דחנקתיה אומצא פשיטא אנוס הוא אלא ודאי הא אתי למעוטי אף מברכה אחרונה עכ"ל.
וילה"ק אליבא דר' יצחק דאמר דף מ"ד ע"ב אפילו ירקא לבסוף בורא נפשות רבות אבל מיא לא בעיא ברכה אחרונה וקשה קושית הרא"ש מה הוצרך לשנות לצמאו למעוטי מאי אי דחנקתיה אומצא פשיטא אנוס הוא ואין לומר למעוטי מברכה אחרונה הא לדידיה למיא ליכא ברכה אחרונה, ועוד מאי אף דקאמר הרא"ש דסיים אלא ודאי האי אתי למעוטי אף מברכה אחרונה ולא קאמר סתם דאתי למעוטי מברכה אחרונה כי בראשונה אנוס הוא ויראה דודאי הרבה פעמים אע"פ שחנקתיה אומצא יכול לדבר ולברך ורב פלטוי ע"כ מיירי דאנוס הוא כל כך שאינו יכול לדבר דאל"כ לדידיה מ"ט לא יברך דהא לשיטתיה אע"ג דלא נהנה צריך לברך דהרי לדידיה צריך לברך ברכה אחרונה אע"ג דלא נהנה דלית ליה סברת הרא"ש דבנהנה תליא מלתא אלא באונס תליא מלתא בראשונה היה אנוס ולא באחרונה ויפה הקשה הרא"ש לשיטת רב פלטוי מה הוצרך לשנות לצמאו למעוטי מאי אי דחנקתיה אומצא פשיטא כיון דאנוס הוא ואינו יכול לברך אלא ודאי מיירי באופן שחנקתיה אומצא ויכול לדבר ואשמעינן אע"ג דיכול לדבר כיון דלא נהנה אינו מברך ופטור גם מברכה אחרונה דבהנאה תליא מלתא וזהו לפי מאי דקיימא לן דמברכין ברכה אחרונה אף על המים ונקטה המתני' לצמאו למעוטי דחנקתיה אומצא מברכה ראשונה דלא נהנה וממילא מהאי טעמא מיפטר אף מברכה אחרונה אבל לדעת ר' יצחק דלא מברכין על המים ברכה אחרונה המתני' ממעט היכא דחנקתיה אומצא מברכה ראשונה לבדה אפי' במקום דיכול לדבר דבהנאה תליא ולא באונס ויפה דקדק הרא"ש אלא ודאי אתי למעוטי אף מברכה אחרונה דבכל צד איכא רבותא בברכה אחרונה אף דליכא למימר טעמא דרב פלטוי משום דאנוס אלא מטעם דליכא הנאה כדעת הרא"ש ובברכה ראשונה אשמעינן רבותא דפטור אע"ג דיכול לדבר כי כולהון חד טעמא משום דליכא הנאה ודוק היטב. אלעזר פלעקלש:
ר"ח גליון סעיף ה'. קמח אפילו של חטים וכו'. עכ"ל. עיין מ"ש בס"ד בחבורי שו"ת תשובה מאהבה חלק א' סי' ס"ג: