שיירי קרבן/עירובין/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא עוד בקליפת השום וכו'. וקשה הא איכא בינייהו הך משהו שבקרן זוית אי מודדין מבפנים צריך משהו יותר ואי מודדין מבחוץ א"צ אלא אמה מכוונת וי"ל כיון דאינו אלא כקליפת השום לא קחשיב משא"כ בשאר פסין משהויין שעמדו בפני עצמן ושיעורא בעיא אבל כאן כיון שהוא ראוי לחקוק אפי' בקליפת השום סגי:

בעגולה. בבבלי בפרקין דף י"ט גרסי' בעי מיניה אביי מרבה תל המתלקט י' מתוך ד' נידון משום דיומד או לא א"ל תניתוה רשב"א אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאלו תיחלק ויש בה אמה לכאן וכו' ר"י בנו של ריב"ב אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שתיחקק ותיחלק ויש בה אמה וכו' מ"ס חד רואין אמרינן ומ"ס אפי' תרי רואין אמרינן ותל נמי תרי רואין הן וכתב הרמב"ם פי"ז מהלכות שבת היה במקום א' מן הזוית וכו' אבן גדולה או אילן או תל המתלקט י' מתוך ד' וכו' רואין כל שאלו יחלק ויש בו אמה לכאן כו' ע"כ וקשה למה פסק בתל לקולא הא רשב"א פליג וי"ל כיון דדבר דרבנן הוא פסק כר"י לקולא ועוד שסמך אסוגין דאף רשב"א לא פליג אלא מר אמר חדא וכו' ולא פליגי אך קשה למה לא כתב אבן עגולה וה"ל לפרש שתיחקק ותיחלק ודאמרינן שתי רואין ואע"ג דזה שמעינן מתל מ"מ ה"ל לפרש אבן השנוי בברייתא ותו דאבן שנוי במשנתו תחלה:

היו חמשה קנים וכו'. כתב הרמב"ם היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלשה וכו' נידונין משום דיומד וכתב הה"מ בעי מיניה אביי מרבה מחיצת קנים וכו'. ופשיט ליה רבה דנידון משום דיומד ואע"ג דדחי ליה אביי וכו' ע"ש ול"נ פשוט דסמיך רבינו אסוגין ולשונו מוכיח עליו:

אבל לא מן הפסים לחצר. וקשה מ"ט לחלק ביניהם לכן נ"ל דגרסינן ומפסין לחצר וכן הגירסא בבבלי ובתוספתא וה"פ דהא ליכא דיורים בין הפסים דליסרו עלייהו דליהוי מוציא מרשותו לרשות חבירו:

אם עירבו דרך פתחים. בבבלי דף ע"ד ע"ב גרסי' אר"י אמר רב מבוי שצידו אחד עכו"ם וכו' אין מערבין דרך חלונות ופרש"י להכי נקט חלונות שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית ובתוס' שם כתבו בשם ר"י דדוקא חלונות אסור לערב אבל אם יש פתחים ביניהם מותר לערב ע"ש ותימא שמסוגין מבואר כפרש"י דאפילו עירבו דרך פתחים אוסר רב גם הרמב"ם בפ"ב מה"ע כתב שאם עירבו דרך חלונות אסורים לטלטל דרך פתחים ומותרים לטלטל דרך חלונות וקשה דכאן משמע דאף אם עירבו דרך פתחים אסור לטלטל בהן:

פדא אמה ומחצה. בגליון פירש בבבלי הוא פירא דבי תורא והוא שוחה עמוקה שהיתה בין שכונה לשכונה ושם היו מניחין גרעינין לאכול השוורים ובכאן פי' שאותה פירא היתה אמה מחיצה ואמה בנין ע"כ ותימא פירושו א"כ אין כאן מקומו ומפני שראה דבר זה בבבלי בפרקין פירשוהו כאן ועוד מנ"ל להגיה ולחדש דבר מלבו דבבבלי משמע שהוא כולו בחפירה לכן פירושי שבקונט' עיקר ואף אם נאמר כגירסא שלפנינו וגרסי' פדא כך פירש חכם ששמו פדא אמר דלכך בעינן עשר לר"מ דפרה אמה ומחצה ואמה ביניהן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף