שיירי קרבן/סוכה/ד/ו
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים תוספות הרי"ד עמודי ירושלים
|
שיירי קרבן סוכה ד ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מ"ד יש להן שיעור פטור. מכאן משמע כפירש"י בזבחים דף ק"י ע"ב דמ"ד אם מילאן לשם חג חייב סובר דיש להן שיעור וכמו שפירשתי בקונט' אך לענין עיקר הדין מחולקים הירושלמי והבבלי ע"ש לכן נ"ל דה"פ דר' זעירא אמר איכא בינייהו אם ניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ מכלי אחד למ"ד צריך מילואן לשם חג כדרך מילואן דהיינו ג' לוגין ותו לא כדתנן במתני' אבל טפי לא קדשינהו כלי דלא חזי לי' דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם ומ"ד א"צ מילואן לשם חג אין להן שיעור אע"ג דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה וזהו כפירש"י התם ודלא כמ"ש תוס' שם בשם הרר"ח:
מ"מ ויעזקהו וכו'. כתב הי"מ לא ידעתי היכא יליף מהכא שחציבתו עד התהו' היתה ע"ש שהגיה בדברי הש"ס ולפ"ז גם בבבלי צריכין להגיה ונ"ל דר' אסי דדריש מיקב חצב בו השיתין יליף יקב יקב בגזרה שוה מעד יקבי המלך דאמרו באגדה עד ים אוקיינוס שהם היקבי' שחצב מלכו של עולם והיינו התהום:
נאים היו וכו'. וא"ת מנ"ל למידרש שהיו נאים דלמא מעשה אומן ממש היו וי"ל דא"כ מאי קמ"ל קרא פשיטא שהיו מעשה אומן אלא ללמדך שהיו נאים ממעשה אומן א"נ י"ל דר"ש נמי סובר כר"י דדריש בראשית ברא שית ביום הראשון לבריאת העולם:
בין האולם ולמזבח. בבבלי גרס בין כבש ולמזבח וצ"ל דראב"צ פליג אמתניתין דמדות והרמב"ם פסק כמתני' דמדות והרב בי"מ הרכיב שני הגרסאות ואינו נכון:
המעובה של מים וכו'. כתבו תוס' פי' בקונטרס אחד מן הנקבים מעובה משמע שר"ל שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה ולשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים ומתוך כך אין המשקה ממהר לצאת ע"כ וקשה דכאן מפורש שמעובה היינו נקב גדול לכך היה של מים לפי שהן מתאחרין לצאת וכדמסיק וכדפירש"י:
נקב שאינו מוציא מים וכו' ושאינו מוציא יין מוציא שמן וכו'. ותימא דתנן בפ"ג דמכשירין חבית שהיא מליאה פירות ונתונה בתוך המשקין או מלאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו כל ששאבו בכי יותן באלו משקין אמרו במים וביין ובחומץ ושאר כל המשקין טהורין ופירשו המפרשים ששאר משקים הן עבין ומפני עביין אינן יכולין להבלע בתוך הכלי כל כך ורבי יונה אמר מפורש בהיפך וגם תימא שהנסיון מעיד על דברי ר' יונה שהשמן והדבש ממהר לצאת מן הכלי מן המים והיין וכ"כ הר"ב בפ"ג דכלים ע"ש ונראה דגירסא הישנה עיקרית דגרסי' במתני' דמכשירין ושאר כל המשקין טמאין וכמ"ש מהר"ם וה"פ באלו משקי' בעינן דוקא ששאבו אבל מן הסתם לא חיישי' להו אבל בשאר המשקין השמנים שממהרין לצאת לעולם טמאין ופי' בסתמא והיינו כדרבי יונה ומעתה אין צורך לכל מה שדחק התיו"ט שם בד"ה ושאר וכו' ואע"ג דאמרי' בבבלי בפרקין דף מ"ח ע"ב חמרא סמיך מיא קליש אין זה סותר למ"ש די"ל דבשמן ודבש לא פליג הבבלי על הירושלמי והדברים ברורים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |