שיירי קרבן/גיטין/ט/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"י בשם ר' ינאי דברי חכמים פסול. בבבלי גרסי' ור' ינאי אמר אפי' ריח הגט אין בו ר' ינאי לית ליה דר"א ה"ק לרבנן אפי' ריח הגט אין בו. וצ"ל דהירושלמי פליג וסובר דר' ינאי פוסק הלכתא דלא כר"מ ודלא כר"א אלא כחכמים דהכא ליכא לשנויי כדשני הבבלי ועוד מעובדא דר' יוחנן בסמוך מוכח דהכי ס"ל לר' ינאי והא דגרסי' בבבלי דר' ינאי אמר אפי' ריח הגט איך בו לרבנן. לאו היינו חכמים דמתני' דהא תנן בסיפא ואם ניסת הולד כשר וכיון דבדיעבד כשר וודאי יש בו ריח הגט דהא מדאורייתא הוי גט אלא הנך רבנן כר"מ סברי כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בגיטין הולד ממזר. ועמש"ל בחו' בד"ה מה חמית. והא דסובר ר' יוחנן דר' ינאי מכשירה לכהונה היינו מדקאמר דברי חכמים פסול משמע ליה דהכי הלכתא. וקשה לשיטת הרז"ה שכתבתי בסמוך דלר"א עידי חתימה לא מעלין ולא מרידין א"כ מאי דוחקי' דבבלי לשנויי דר' ינאי לרבנן קאמר ליה לישני דלר"א קאמר ואעידי חתימה קאי דלר"א בעידי חתימה אפי' ריח הגט אין בו וא"ל דפשיט ליה דר' ינאי אמתני' קאי הא הרז"ה ממחני' דייק דלר"א עידי חתימה לא מועלין ולא מורידין מדלא קאמר אף וכמש"ל וי"ל קסבר דר' ינאי אגט דתנן במתני' קאי וגט דמתני' בעידי מסירה בלא עידי חתימה איירי ור"א דאמר שאין העדים חותמין וכו' היינו בגט שנמסר בפני עדים איירי ודוחק. והרשב"א כתב לפי פסק הרי"ף דהלכתא כר"א בגיטין אבל לא בשאר שטרות קשיא היכי פרכינן סוף ב"ב לר"י מהא דר"א דאמר מסרו לו בפני עדים כשר וגובה מנכסי' משועבדים אלמא מדפרכינן ש"מ כוותיה קיי"ל ומדלא משני אנא כרבנן ס"ל ש"מ כר"א קיי"ל אפי' בשטרות. והרמב"ן פי' דהכי פרי' ע"כ לא פליגי רבנן אלא משום דליכא שטר בחתימה אבל הכא דאיכא שטר בחתימה מודו ומשני שאני התם בגט חוב שמסרו לו בפני עדים שיעבוד נפשי' בשטר ועדים משא"כ כהוחזק כתב ידו בב"ד דאין כאן עדים אמנה שבשטר. וכתב הרשב"א ואינו מחוור דא"כ הל"ל שאני הכא דלאו אמנה שבשטר הן מעידין שזה עיקר כוונתו בתשובה זו ע"כ. ולדידי קשה עוד אם הודה הלוה בפני ב"ד שחייב לחבירו מנה שבשטר והם קיימו חתימת ידו וכי יגבה בו ממשעבדי הואיל והודאה זו כחוב גמור הוא כדקיי"ל הודאה אחר הלואה חייב גם נתקיים ויש לו קול והא ודאי ליתא דסוגיין משמע דלעולם לא גבי ממשעבדי אם אין עדים חתומין עליו. ואפשר לתרץ קושית הרשב"א כיון דשמואל קאמר הלכה כר"א אף בשטרות אף רמי בר חמא הכי ס"ל ולכך פריך מר"א אבל אנן לא ס"ל כוותיה אלא כמסקנא דרב. ועי"ל מדקאמר ר' יוחנן לרבנן אפי' ריח הגט אין בו כמפורש בבבלי בסוגיין אין סברא לומר דאפי' הוחזק פליגי רבנן דא"כ צ"ל דבתרתי פליגי בלא נתקיים אפי' ריח הגט אין בו ובנתקיים יש בו ריח הגט ולר"א בתרווייהו כשר לכתחלה גם ה"ל להזכיר דין דנתקיים בדברי הת"ק. ול"נ דיש לקיים פי' הרמב"ן בדברי המקשה. והגי' הישנה עיקר דמשני שאני כתובה דמשעבד נפשיה וה"ק התם שכבר שעבד נפשיה לגבות ממשעבדי בכתובה לכך גובה ממשעבדי בנתקיים דאיכא תרתי משא"כ בשאר שטרות דלעולם ליכא שיעבוד משעבדי בכתיבה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף