שדי חמד/כללים/ה/יא
|
< הקודם · הבא > |
יא הלכה כרב ששת באיסורי כלל זה כתבוהו התוס' והרא"ש והג"א וה"ה כמ"ש הרב יד מלאכי אות קס"ב ובטור ח"מ סי' ס"ז סכ"ב פסק כרב ששת דבעינן ג' דיינים לפרוזבול ומשמע מדברי מרן הב"י דאי לאו דמסתבר כר"ש לא הוה פסקינן כותיה וגם בדין ההוא רבים פסקו כרב נחמן עי"ש בכנה"ג הגב"י אות מ"א וצ"ע ובעיקר הכלל הקשה הרב הליכות אלי כלל שפ"ז דבתענית דף י"ד ע"א פסקו בש"ס כר"ש ותפוק ליה מכללא דהלכה כר"ש ותמה ע"ד בי"מ הגדול שם דכלל זה הוא מהגאונים ולא הוזכר בש"ס כלל ומאי מקשה אש"ס ולזה תרי"ץ יתיב מרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות ו' דודאי כך היתה קבלה ביד הגאונים איש מפי איש עד האמוראים דאם לא כן הרי כתב מוהריק"ו שרש קס"ה דאחר חתימת התלמוד אין כח לעשות כללים לפסקי הלכות והוא נכון. אך מ"ש שם ליישב קושית הרב ה"א ע"ד שאמרו בשלהי מס' מגילה ולימא הלכה כר"י משום דאפכי להו והכא נמי לא אמרו בש"ס והלכתא כר"ש אלא והלכתא בשומע תפלה משום דלא היה פשוט דרב ששת אמר בשומע תפלה ע"כ הנה אמת דהכי כייל לן מרן החבי"ב בכנסת הגדולה בכללי הגמרא אות א' בשם הרא"ם בתשו' דזימנין פסיק הש"ס הלכה כמאן דנקטינן בעלמא הלכה כותיה משום דאיכא מאן דמיפך ותימה על מרן חיד"א שלא זכר את דב"ק ברם אנא עניא שדי נרגא בהאי כללא דמדברי הראשונים נראה דלא סברי האי כללא עיין לקמן אות ק"ד ובמכתב לחזקיהו שרשמתי שם אמנם יתכן ליישב עפ"י מ"ש לקמן אות ק"ו עי"ש וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |