רידב"ז/נזיר/ג/א

רידב"ז נזיר ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא מסייע לב"ק אם גילח יום שלשים לא יצא עד סוף הסוגיא. הסוגיא הזאת חמורה מאד ונראה לפענ"ד לפרש דהא דגרסינן לעיל בפ"ק ה"ג ע"ד דב"ק אם גילח ביום ל' לא יצא אע"ג דבפירוש איתא במתני' דיצא היינו משום כמו דמשני בש"ס דילן דף ה' ע"ב משום דקסבר מקצת היום ככולו עי"ש אבל למ"ד דלא ס"ל מקצת היום ככולו לא יצא אבל לר' יונתן אם גילח ביום שלשים יצא אליבא דכו"ע והא דלכתחלה בעינן ל' הוא משום דנעשה כאומר שלימין מדרבנן אבל ביום ל' יצא אליבא דכו"ע אפילו למ"ד דלא אמרינן מקצת היום ככולו [ומתורץ קושית הש"ק ז"ל שם] והנה בש"ס דילן פריך תחלה מרישא דמתני' דבעינן ל"א על בר פדא ומשני מדרבנן נעשה כאומר שלימין ומקשה מסיפא דמתני' על ר"מ ומשני דהאי תנא ס"ל כמ"ד מקצת היום ככולו והדר מקשה מסיפא דמתני' ממי שקבל עליו ב' נזירות דמגלת לל"א ולס"א בשלמא לר"מ ניחא אלא לב"פ קשיא ומפרשי' התוס' ז"ל דלא מצי ב"פ לתרוצי כמו דתירץ הרישא דנעשה כאומר שלימין ז"א דא"כ קשיא מאי מחדש הסיפא בשלמא לר"מ מחדש המשנה ב' דמי שקיבל ב' נזירות משום סיפא דיום שלשים עולה לכאן ולכאן גבי דין גילח על הראשונה ביום ל' מגלח על השניי' ביום ס' אף לכחחלה דיום ל' עולה לכאן ולכאן כדגרסינן בסמוך דבשתי נזירות קמ"ל דיום שלשים עולה לכאן ולכאן אבל לב"פ מאי קמ"ל המשנה הב' דמי שקיבל עליו ב' נזירות ואין לומר משום סיפא דיום שלשים עולה לכאן ולכאן ז"א דהא לדידי' לא שייך עולה לכאן ולכאן דהא ביום השלשים הראשון שגילח שפיר דמי ע"פ הדין מדאורייתא ויצא אף מדרבנן דלא החמירו בדיעבד ואוקמי' אדין תורה דיצא א"כ פשיטא דמגלח בפעם שני ביום ששים דהוי ל"א אף דצריך מדרבנן ל"א הרי באמת חשיב ל"א דמקצת היום ככולו דבתחלת נזירות פשיטא דחשיב ככולו לכו"ע דהא פשיטא דאדם מקבל נזירות באמצע היום. וע"כ קשיא מסיפא לב"פ ומשני הגמ' אליבא. דר"מ דקמ"ל דיום שלשים עולה לכאן ולכאן והק' בתוס' ז"ל בדף ו' ע"א ד"ה ולר"מ דא"כ קשיא אליבא דב"פ כנ"ל ומתרצין עכ"ז איכא קצת חידוש גם אליבא דב"פ דאימת פשיטא דמקצת היום ככולו בתחלת נזירות אליבא דכו"ע בשקיבל נזירות באמצע היום הנ"מ כשלא עסק תחלת היום בנזירות אבל כשעסק בתחלת היום בנזירות כמו הכא דנהג נזירות בתחלת היום אימא לא יעלה דאינו ניכר קמ"ל וראיתי בהגהת הרד"ל ז"ל דמתרץ דקמ"ל דאע"ג דכשקיבל ב' נזירות בב"א ונתחייב מתחלה לגלח ביום ס"א התגלחת השניי' אימא דיהא מחויב לכתחלה לגלח ביום ס"א וכי בשביל שעבר על דרבנן ונתגלח בראשון ביום שלשים בזה יופטר אלכתחלה שלו שהיה עליו בעת קבלת נזירות ויהא חוטא נשכר קמשמע לן דאף על פי כן רשאי לכתחלה לגלח ביום ששים דהוי לתגלחת שניה ויצא אפי' תקנתא דרבנן לכתחלה לגלח ביום ל"א וע"פ הקדמה זו שביארנו בשיטת הבבלי וע"י עוד הקדמה קטנה יתבאר הסוגיא כעין חומר דהנה התוס' ז"ל במס' מ"ק דף י"ט ע"ב מקשים לב"פ דס"ל נזירות כ"ט יום א"כ קשיא מנ"ל דאבילות ל' יום דגמרינן מנזיר כדאיתא שם בסוגיא הא בנזיר נמי כ"ט אסור שלשים שרי ומתרצינן דב"פ ס"ל כאבא שאול דבאמת יום ל' מותר באבל ע"ש. ועפ"ז יומתק מאד הסוגיא דקאמרינן הדא מסייע לב"ק דאם גלח ביום ל' לא יצא כדפירשנו למ"ד דאין מקצת היום ככולו דהא בעינן ל"א לכתחלה ופריך אדרבה הדא מסייע לר' יונתן דאם גילח ביום ל' יצא מהסיפא אפי' למ"ד דאין מקצת היום ככולו ומפרש הא דמסייע לב"ק ולא לר"י הוא מהמשנה ב' מסיפא דמתני' כדפריך בש"ס דילן על ב"פ ועל ר"מ מתרץ כדגרסינן שם כדקתני סיפא יום שלשים עולה לכאן ולכאן מאי היא מקצת היום ככולו והא אמרה חדא זימנא מהו דתימא הנ"מ לענין הדא נזירות אבל לב' נזירות וכו' ע"ש ואליבא דר"מ ניחא דקתני משנה הב' משום הסיפא דקמ"ל דעולה לכאן ולכאן אבל לב"פ קשיא מאי קמ"ל המשנה הב' והיינו דגרסינן הא תרתי לית היא אלא חדא פי' הא דתנינן תרתי דין דנזירות אחת ודין דב' נזירות הא חדא הוא כדגרסינן בבבלי הא אמרה חדא זימנא ומאי קמ"ל אם בא לאשמעינן עדותו של ר' פפייס גבי ב' נזירות זו עדות יודעין היו שהוא אסור לגלח פי' לכתחלה צריך ל"א יודעין היו הכל ובזה לא קמ"ל בעדותו אלא שהן סבורין אם גילח יום ל' לא יצא אם בא להעיד אם גילח ביום ל' יצא בתמיה וכי זה קאתי עדותו של ר' פפייס לאשמעינן הא זה פשיטא לתנא דידן במשנה הראשונה ומאי קמ"ל דהא מדאורייתא לא בעינן רק כ"ט ופשיטא דיצא בדיעבד כשגילח ביום ל' אליבא דכו"ע ובזה לא צריך שום תנא לאשמועינן החידוש אלא אדרבה צריך לאשמעינן דין דל"א תקנתא דרבנן ובזה יודעין אנו כולנו דהא ר' פפייס אינו מעיד על זה דהא עדותו של ר' פפייס קאי רק על דיעבד כדגרסינן העיד ר' פפייס על מי שנזר ב' נזירות שאם גילח הראשונה יום ל' מגלח השניה ביום ששים ואם גילח כו' וכל עדותו שלו הוא לאשמעינן הבדיעבד משמע דהלכתחלה הכל יודעין ואינו בא להעיד ע"ז רק על דיעבד ואם ס"ד כר' יונתן דבעינן כ"ט א"כ ע"ז אינו צריך שום עדות דהא כיון דבעינן מן התירה כ"ט א"כ פשיטא דיצא בגילוח לל' ואי לאשמעינן דמקצת היום עולה לכאן ולכאן בזה א"צ דהא לא בעינן מקצת היום ככולו על הסוף נזירות אליבא דר' יונתן כנ"ל וא"כ ע"כ מוכח מהא דקתני תרתי משניות דהא ליתא אלא חדא א"כ מוכח כב"ק דבעינן בנזירות ל' והא דיצא בגילח ביום ל' משום דמקצת היום ככולו ובעינן עדותו של ר' פפייס דעולה לכאן ולכאן ומביא עוד ראי' לזה דהא ר' אימי הו"ל עובדא פי' אבלות וגילח ביום ל"א ורבי הו"ל עובדא וגילח ביום ל"א כגי' הש"ס בירושלמי במס' מ"ק פ"ג ה"ה וא"ר זריקא מן מתניתא יליף לה ר' אימי דתנינן מי שנזר ב' נזירות כו' והוא כעין קושית הש"ס דילן בשלמא לר"מ ניחא דנקטה משום חידושא דסיפא אלא לב"פ קשיא א"כ מוכח כר"מ דבעינן בנזירות ל' יום ומגלח ביום ל"א מן התורה ע"כ באבלות דגמרינן מנזיר בעינן נמי ל"א אבל לב"פ ע"כ דס"ל כאבא שאול ומגלח ביום ל' א"כ חוזר הקושיא לדוכתי' דהדא מסייע לב"ק אבל לר' יונתן קשיא מהמשנה הב' הא תרתי לית הא אלא חדא ומאי קמ"ל עדותו של ר' פפייס במשנה הב' יותר מן המשנה הראשונה ע"ז מתרץ א"ר יוסי תמן לשעבר וכא לכתחלה פי' דבמשנה הראשונה קתני רק דבדיעבד יצא בשגילח ביום ל' אבל לכתחלה צריך ל"א על תקנתא דרבנן לקיים תקנתא דרבנן לגלח ליום ל"א ע"ז קמ"נ משנה הב' לעדותו של ר' פפייס דאשכחן אופן דא"צ אפילו לכתחלה דהא בתחלת קבלת נזירות שקיבל עליו הי' צריך לגלח ביום ס"א וכי בשביל שעבר בתגלחת הראשונה על תקנתא דרבנן יהא חוטא נשכר ויבטל עוד התקנתא דרבנן לכתחלה ע"ז צריך מתני' בתרא לעדותו של ר' פפייס אבל לא דקמ"ל דבדיעבד יצא בשגילח ביום ל' ז"א דבזה לא צריך לעדותו של ר' פפייס דהא מה"ת לא בעינן רק כ"ט והעיקר חידוש במשנה ראשונה על תקנתא דרבנן דצריך לכתחלה ל"א ובמשנה אחרונה על עדותו של ר' פפייס דאינו צריך לכתחלה התקנתא דרבנן על יום ל"א וע"כ שפיר אתי מתני' אף כר' יונתן ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף