קרבן העדה/תענית/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין שואלין את הגשמים. היינו אין מזכירין את הגשמים:

אלא סמוך לגשמים. היינו יום ח' של חג דמחג ואילך זמן גשמים היא ומסתמא כרבי יהושע:

האחרון. המתפלל תפלת מוסף מזכיר מוריד הגשם:

והראשון. המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא טל:

גמ' הלכה כרבי יודה שאמר משום רבי יודה בן בתירה. היינו סיפא דאינו פוסק עד שיצא פסק וכדמסיק דהך ריב"ב אמרה:

כדי שיצאו המועדות בטל. לפיכך פוסקין בי"ט ראשון של פסח מלשאול אלא אומר משיב הרוח ומוריד הטל וכן בחג כל ימי החג אומרים ומוריד הטל חוץ מי"ט האחרון של חג שאומרים ומוריד הגשם:

מחלפא שיטתיה דר"י. כלומר קשיא דר"י אדר"י:

תמן. ברישא הוא אומר דביום טוב הראשון של פסח הוא פוסק והכא בסיפא קאמר רבי יהודה ששואלין עד שיצא פסח:

ומשני חדא בשם גרמיה. אחד אמר בשם עצמו ואחד משמיה דרבו דהוא ריב"ב:

הא הדא אמרה. הרי זאת אומרת דרישא אמרה בשס עצמו וסיפא בשם ריב"ב:

בעון קומוי. הקשו לפני רבי יוחנן מאי קשיא דר"י אדר"י דלמא רישא להזכיר אינו מזכיר אלא עד י"ט ראשון של פסח:

כאן לשאלה. סיפא איירי לענין שאלה ושואל והולך עד שיעבור פסח:

הלכה לכ"ע כל אימת שמזכירין שואלין:

נהיר את. זכור אתה כשהיינו עומדין לפני חנותו של ר"ה דודך ושאלנו ליה ואמר גם לדידי קמיבעיא לי:

ובסופה. ולבסוף אתה צעקת עמו דרך פלפול:

מציית. כמו צייץ:

ואמר. ל"ש בין הזכרה לשאלה דבמקום שמזכירין שואלין:

בכנישתא דבולי. בבית הכנסת של עיר בולי:

בשעת המקדש שאני. דאיכא עולי רגלים לא היו שואלין עד ג' במרחשון אבל בזמן הזה הלכה במקום שמזכירין שואלין:

תבואה עושה. פירש תבואה גדילה לששה חדשים:

לחדשיו יבכר. האילן יוציא פירותיו לשני חדשים וכיון דמי"ב חדשים נעשו ב' חדשים ה"ה מה שנעשה בתבואה בעה"ז בששה חדשים נעשה לעתיד בחדש אחד:

שהתבואה עשתה בימי יואל לט"ו יום. א"כ אילנות לשלשים יום כפל מהתבואה:

בראשון. היינו בר"ח ניסן ירדו הגשמים וכתיב בני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם היינו הקרבת העומר:

ומשני בכל חדש וחדש יהא מבכר. האילן ולחדשיו היינו חדשים דעלמא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף