קרבן העדה/כתובות/ז/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע"ג דלא כתיבא:

מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו עד אחר שאכל וכן כולן:

ומדברת עם כל אדם. משחקת עם בחורים:

מדברת בתוך ביתה וכו'. בגמרא מפרש:

גמ' וכולהון. כל הנך דמתני' צריך שיהא עדים בדבר שעשתה כך ועברה על הדת אז תצא שלח בכתובה:

פלוני עישר. כלומר ואיך אפשר להעיד על כך כגון שאמרה פלוני עישר לי או פלוני החכם טיהר לי הדם שראיתי או פלוני הפריש לי החלה או פלוני החכם התיר לי נדרי שנדרתי:

בדקון כולהו. שאלו לאחד מכולם ואשתכח שיקרא:

ה"ג ניחא כולהון דאית ליה בהון וכו' מה אית ליה בהדיה. וה"פ דפריך הניחא בכולן שתצא בלא כתובה לפי שגרמה לבעלה למיעבד איסורא אלא נודרת ואינה מקיימת מה איכפת לי' לבעלה הלא האשה ההיא תשא את עונה והוא מנוקה מעון:

ומשני יכיל. למימר אין רצוני באשה נדרנית שע"י כך היא קוברת את בניה כדמסיק:

לשוא. על עסקי שוא שהוציאו דברי שוא מפיהם שנדרו ולא קיימו:

לחצר אמרו. שלא תלך פרוע ראש וק"ו למבוי דשכיחי רבים אבל לרה"ר אפי' דאורייתא אסור. בקפלטין. שם בגד דק שמנחת על ראשה:

אף המקללת יולדיו בפני יולדיו. שמקללת אבי בעלה בפני בן בעלה והיינו יולדיו בפני יולידיו:

כל שהיא מדברת. על עסקי תשמיש ושכינותיה שומעין את קולה:

כל שקולה הולך וכו'. שהתשמיש קשה לה וצועקת:

ה"ג תני ר"ח בשם שמואל נשים שאמרו אין להן כתובה כגון היתומה והשנייה והאילוני' לא שנו אלא כתובת מנה ומאתים אבל תוספת יש להן ונשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה אפי' היתה כתובתה אלף דינר מאבדת ונוטלת בליות וכ"ה בבבלי ס"פ אלמנה ניזונית. וה"פ נשים ששני חכמים אין להן כתובה שלא היו ראויין משעת נישואין לכתובה כגון יתומה קטנה שהשיאה אמה ואחיה ומיאנה והשנייה ואילונית שאין יוצאין משום צד זנות יש להן נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג שלהן וכ"ש תוספת אבל נשים שאמרו חכמים יוצאות שלא בכתובה דמפני מעשיהן אבדו כתובתן אף כל תורת גיבוי הפקיעו מהן ואפי' נכסי צאן ברזל שלהן אבדו:

ממה שיש לפניה. מה שנמצא בעין בעת צאתם:

והיוצאה משום שם רע. שזינתה:

מהו. שתקח היוצאת משום שם רע מן תוספת כתובה שהוסיף לה הבעל מי אמרינן כיון דמדעתו קיהיב לה אית לה או לא:

עבד לה כמיתה. כאלו מתה שהבעל יורש הכל אף זו אין לה כלום:

ה"ג בשם רחב"ג נשים שאמרו וכו':

כל המשניות. דתנן בהו יוצאת שלא בכתובה מחוברין למשנה זו דהעוברת על דת:

בהיידא מתניתא. באיזה דין דמתני' שוין:

ה"ג א"ל בר' חנין בשם שמואל. בהאי דינא דתני רבי חנין בשם שמואל שנשים דדמיין לממאנת וחברותיה אע"ג ששנו בהן תצא שלא בכתובה יש להן תוספת ודדמיין לעוברת על דת שקלקלו לאחר נישואין אין להן תוספת דאובדת הכל:

א"ל ד"ה היא. הא ר' חנין סתמא קאמר נשים שאמרו יוצאת שלא בכתובה וכו' ולא קאי אמתניתין דהכא ונראה דגרסי' א"ל על הכל היא ותני ר"ח כן וכו'. ותניא נמי הכי בברייתא דר"ח דתני נשים העוברות על דת מאבדות את הכל ואמר רבי יוחנן כל מקום ששנו חכמים תצא שלא בכתובה מאבדת את הכל כמו עוברת על דת:

ראו אותה חוגרת בסינר ורוכל יוצא מתוך ביתה. מכוער הדבר שלא התירה הסינר מעליה אלא לזנות לפיכך תצא אע"פ שאין שם עדות ברורה:

רוכל. מוכר בשמים לנשים להתקשט בהן:

סינר. הוא כעין מכנסים הנשים חוגרות לצניעות:

רוק ע"ג מטתה. ארוכל יוצא קאי ומצאו רוק בגג הכילה שעל מטתה מי זרק הרוק למעלה כי אם השוכב ופניו למעלה הלכך ודאי זינתה זו ורקקה בשעת תשמיש:

רוק ע"ג מטתו. מטה שהרוכל שוכב שם כגון שלן שם הרוכל בבית:

סנדלו. של הרוכל נמצאים לפני מטתה או סנדלה של האשה לפני מטתו של הרוכל מכוער הדבר ותצא:

שניהם יוצאין. ראו האשה והרוכל יוצאים ממקום האפל ודאי לזנות נכנסו שם:

מעלין וכו'. שנכנסו שניהם לתוך הבור וראו אותן מעלין זה את זה מן הבור:

שניהם טופחות על ירכה במרחץ. שעשו דרך צחוק וטפחו זה את זה על יריכם בבית המרחץ שעומדים שם ערומים:

כולהון. כל המעשים האלו:

אם הביאה ראיה לדבריה. כלומר שנתנה אמתלא לדבריה למה נעשה כך ולא היה שם זנות נאמנת:

מעשה בא לפני ר'. בעידי דבר מכוער:

ומר. ואמר מה בכך וכי בשביל זה נוציא אשה מבעלה לישנא אחרינא מעשה בא לפני רבי שנתנה אמתלא לדבריה או שהביאה ראיה שלא היה שם זנות ואמר ומה בכך עכ"פ מכוער הדבר וכן נראה שבבבלי פ"ב דיבמות מפורש דר' אומר הואיל ומכוער הדבר תצא מיהו בסמוך משמע כלישנא קמא:

בעיין קומוי. שאלו לפניו לל"ק שפירשתי בסמוך נראה דלפני ר' שאלו ולל"ב צ"ל דלאו לפני ר' שאלו:

אפי' ראו. הרוכל נותן פיו על פיה מי לא תצא בדבר מכוער כזה:

אמר תיפוק בלא פרן. תצא בלא כתובה:

והויין. והיו קרוביה מערערין:

ה"ג ואמרין אין שוטה היא תיסב פרן שלם ואין לית שוטה היא תיפוק בלא פרן. וה"פ החרובים אמרו תבדקנה אם שוטה היא תקח כתובתה משלם ואם לאו שוטה היא אז תפסיד:

אייתין וכו'. הביאו כתובתה ונקראנה מה כתוב בה:

אייתין פרנא ואשכחין וכו'. הביאו הכתובה ומצאו כתוב בה אם אשה הלזו תקח לאיש הלזה לבעל ולא תרצי בחברותיה דידיה כלומר שתהא עכבה ממנה תקח חצי כתובה:

מכיון שנתרצית ליתן פיו על פיה ה"ל שלא כמאן דשנא אותה אלא העיכוב ממנה ואין לה אלא חצי כתובתה:

היא גו חובה והוא גו חובה. כלומר ששניהם במחבואה אחת היא והרוכל הרי זו סוטה דמכוער הדבר:

מגפפין. שחבקו זה לזה נמי הויא סוטה:

מנשקין. זה לזה נמי סוטה:

תרעה טריד. כששניהם בחדר אחד והדלת סגורה במנעול נמי הויא סוטה:

מוגף. אם הדלת סגורה אבל לא במנעול והבא מן החוץ יוכל לפתחה:

צריכה. מיבעיא לן אם היא סוטה או לא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף