קרבן העדה/כתובות/ד/ו

קרבן העדה כתובות ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האב זכאי בבתו. בקטנותה ובנערותה:

בקידושיה בכסף. שכסף קידושיה שלו:

בשטר. שאם קיבל שטר אירוסין עליה הרי זו מקודשת:

ובביאה. רשאי למוסרה לביאה לשם קידושין:

במציאתה. משום איבה:

ובמעשה ידיה. דכתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה:

ובהפרת נדריה. דכתיב בנעוריה בית אביה:

ומקבל את גיטה. דכתיב ויצאה והיתה אתקוש יציאה להויה כשם שהאב מקבל קידושיה כשהיא קטנה ונערה כך מקבל גיטה ודוקא אם נתגרשה מן האירוסין וקודם שבגרה אבל אם בגרה או ניסת שוב אין לאביה רשות בה:

ואינו אוכל פירות בחייה. אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה אין אביה אוכל פירותיהן בחייה אלא עושין לה סגולה:

בחייה. אא"כ מתה והוא יורשה:

יותר עליו הבעל. שהוא זוכה בכל השנוי' למעלה שהאב זכאי בבתו ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה משנישאת לו:

ובפרקונה. אם נשבית חייב לפדותה מתנאי ב"ד כדתנן לקמן:

בקבורתה. שחכמים תקנו קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה אם מתה:

משני חלילים. להספד:

גמ' ופריך ניחא בכסף ובשטר. שייך לשון האב זכאי שמקבל הכסף לעצמו ואף בשטר שייך זכייה לצור על פי צלוחיתו אלא בביאה מה זכות הוא לאב:

ומשני תיפתר שאמר לו. הבעל לכשתקנה לי בתך יהיה לך כסף זה נמצא שזכאי בכסף ע"י קנייתו בביאה:

מישאל שאל. איבעיא לי':

מציאה שנפלה לה מחמת שדה. כגון שהיתה לה שדה מירושת אבי אמה ובאה מציאה לתוכה וזכתה לה השדה:

מה את עבד לה. למאי מדמינן הך מציאה:

ה"ג כמציאה או כאכילת פירות אין תעבדינה כאכילת פירות שלה. וה"פ אי דינה כשאר מציאת בתו הרי היא שלו ואי כאכילת פירות כיון דמשדה אתיא הרי היא שלה שהרי אין לאב פירות:

תקנה תיקנו. לכך אוכל הבעל פירות כדי שיפקח וישגיח על נכסיה:

ופריך ונאמר אף באב כן. שיאכל פירות כדי שיפקח על נכסי בתו:

ומשני בלא כך. אף שאינו אוכל פירות מפקח האב על נכסי בתו באהבתו אותה א"נ שיקבל כסף קידושין הרבה אם יש לה נכסים רבות:

ואוכל ל"ג הכא:

אי אפשי. איני רוצה לאכול ולא לפקח על נכסיה אין שומעין לו:

אני אוכל ומפקח. ואם לא יאכל לא יפקח שומעין לו ואוכל ומפקח:

ה"ג שומעין לו ואוכל:

הא אחר אינו גובה. מהבעל מה שהוציא על קבורת אשתו:

ה"ג ותייאן אילין פלוגתא כהלין פלוגתא. וה"פ ואתיין הך פלוגתא דהכא כהא דפליגי ר' חגיי ור' יוסי לקמן:

ה"ג דתנינן תמן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי א"ר חגיי לא אמרו אלא אחר וכו'. וה"פ אר"ח דוקא אחר הוא דהניח מעותיו על קרן צבי אבל אם הלך למדינת הים והוציא האב למזונות בתו חייב הבעל לשלם לו:

ה"ג ובמזונות בין אב בין אחר אינו גובה תני וכו'. וכ"ה בר"ן וכ"ה לקמן פ' שני דייני גזלות לעולם היא ברשות האב. אם בת ישראל מאורסת לכהן היא אינה אוכלת בתרומה וזכאי בה בכל זכות האב בבתו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף