קרבן העדה/כתובות/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
חתם סופר




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור. דכיון שיתומה היא וקנס שלה הא אחילתה גביה דמדעתה נתפתתה לו ופטור:

גמ' אתיא. הא דאר"א במתני' האונס חייב:

בשיטת רבי עקיבה רבו. דסתם ר"א הוא ר"א בן שמוע תלמיד של ר"ע:

כמה דר"ע אמר. לעיל בפרקין נערה שנתארסה ונתגרשה יש לה קנס וקנסה לעצמה ה"נ סובר דיש לה קנס הלכך האונס חייב אבל לר"י הגלילי דאמר לעיל שאין לה קנס דכתיב אשר לא אורשה הא אורשה אין לה קנס אף האונס פטור:

ופריך מעתה. דיש לה קנס אפי' מפותה יהא חייב קנס:

ומשני תיפתר שמחלה לו. כלומר סתם מפותה מוחלת לו הקנס וכדפרישית במתני' ופריך ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו. דלא הוה גרס במתני' יתומה וקס"ד הא דתנן מפותה פטור מכל חיוב ממון הוא דפטור אפי' מבושת ופגם וקסבר הא דאר"ע נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה קנס דוקא אבל בושת ופגם דאבוה הוה וקשיא ליה וכי יש בידה למחול בושת ופגם שאינו שלה אלא דאבוה:

ומשני פתר לה ביתומה. מתני' ביתומה איירי דאף בושת ופגם שלה ויכולה למחול:

ותני דבית רבי כן. התנאים ששנו בבית רבי תנו במתני' מפורש יתומה שנתארסה וכו' ר"א אומר וכו':

ופריך ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו. דקנס אינו ברשותה עד לאחר העמדה בדין כדמסיק ואיך תנן במתני' המפותה פטור דמשמע מכל חיוב ממון פטור:

נישמעינה מן הדא. תא שמע דקנס אינו ברשותה משעת שכיבה:

דתנינן תמן. לקמן ר"פ נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה עמדה בדין וכו' לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן לעצמה ואס"ד דמשעה הראשונה זוכה בו אפי' לא עמדה בדין יהא של אחין אלא ודאי שאינו זוכה בו עד שעמדה בדין:

ומשני בבושת ופגם הדא מתני'. אם נאמר דר"א כר"ע ס"ל צריכין לומר הא דתנן המפותה פטור היינו בבושת ופגם אבל קנס חייב שאינה יכולה למחול כיון שאינו ברשותה:

ה"ג ר' מנא אמר מהו וכו' ר' אבין אמר ר' שמאי מה וכו'. וה"פ מהו פירושא דמתני' דתנן והמפתה פטור וקאמר ר' מנא דפטור מהכל אפי' מבשת ופגם. ור"א אמר בשם ר' שמאי דפירושא דמתני' המפתה פטור מבושת ופגם וחייב בקנס:

ה"ג והיא ר"ע ומאן דאמר האונס חייב בבושת ופגם ופטור מקנס והמפתה פטור מן הכל ההיא ר"י הגלילי היא. וה"פ ר' מנא ור"א בשם שמאי לא פליגי דר' אבין מפרש למתני' אם נאמר דר"א דמתני' כר"ע אתיא דסובר דיש לה קנס וקנסה לעצמה א"כ גם מפותה יש לה קנס שהרי אינה יכולה למחול שאינו ברשותה ור' מני דקאמר מפותה פטור מן הכל מפרש למתני' דר"א כר"י הגלילי דקסבר נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס הלכך פטור מן הכל דבושת ופגם דמפותה מסתמא מחלה א"נ מתני' ביתומה איירי וקנס אין לה והאונס חייב היינו דוקא בבושת ופגם אבל קנס אין לה והאונס חייב בכל דקאמר ר' מנא לאו דוקא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף