קרבן העדה/יבמות/יא/ו

קרבן העדה יבמות יא ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ראויין לכהונה. ולא גרושה וחלוצה משום כהן:

אין סופגין וכו'. דכל חד אמר אנא לאו כהן אנא:

ולא משלמין. דכל חד אמר אנא כהן ואין מוציאין ממון מספק:

ומוכרין את התרומה. תרומת תבואתו כשמפרישין אותה אין נותנין אותה לכהן דכל חד אמר אייתי ראיה דלאו כהן אנא ומ"מ אי אפשר להן לאכלה אלא מוכרין אותה לכהן והדמים שלהן:

ואין חולקין בקדשי המקדש. כגון עורות קדשי' דלכל חד מינייהו אמרי אייתי ראי' דכהן את:

ואין נותנין להן קדשים. להקריב ע"י שלוחן:

ואין מוציאין שלהם מידם. אם היו חייבין חטאת או אשם או עולה אין כופין אותם לתתם לאנשי משמר ולהיות עבודתם ועורם לאנשי משמר דכל חד אמר אנא כהן וכהן מקריב כל שעה שירצה ואפי' במשמר שאינו שלו אלא או יקריבו להם קרבנותיהם ויחזרו להם העור והבשר ויתנו לכל מי שירצה או אלו יעשו שליח לכל כהן שירצו להקריב קרבנם או שישהו קרבנם עד שיתרצו הם לתתם לאנשי משמר:

ובכורו יהא רועה וכו'. אפילו בזמן הבית דהא לא מצי למכפינהו למיתן לכהנים לאקרובי ולאכול את בשרו ואינהו נמי לא מצי למיתבי' לכהן ולהחזי' להן הבשר דבכור תם אינו נאכל אלא לכהנים דכתיב ביה ובשרם יהי' לך כחזה התנופ' הלכך ירעה עד שיסתאב ומותר לשחטו במדינ' ויאכלוהו הם דבכור בעל מום אין בו משום זרות אלא משום גזל דמתנות כהונה והכא גזל ליכא דהמוציא מחבירו עליו הראי':

חומרי ישראל וחומרי כהנים. שמנחתן נקמצת והקומץ קרב בפני עצמו והשיריי' אינן נאכלי' כשירי מנחת ישראל ואינן קריבין כשירי מנחת כהן אלא מתפזרי' על בית הדשן ונשרפים שם:

גמ' ופריך לשעבר. מדתנן ושחררו משמע בדיעבד מהני השחרור אבל לכתחילה אין משחררין זה את זה אמאי הא תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ומשחררו דלישא שפחה אינו יכול ולישא בת חורין אינו יכול ואף אלו כיוצא בו:

ומשני כיני. כן היא פירושא דמתני' ושחררו זה את זה כדינו שחייבין לשחרר זה את זה אז דיניהם שנושאין נשים כשרות לכהונה וכו':

אף ר"י הגלילי. דאמר כל המשחרר עבדו עובר בעשה דכתיב לעולם בהם תעבודו:

מודה. הוא הכא דמותר לשחררו כדי שישאו נשים שכל שלא שחררו זה את זה אסורין בכשרו' ופסולות:

מאי ראויות. דתנן במתני' לא פסולות. לכהונה כדפרישית במתני'

שהוא מקריב קרבנותיו. המוטלים עליו כגון חטאת ואשם ועולה ונדר אפי' במשמר שאינה שלו:

היה זקן או חולה. וראוי לעבוד ע"י הדחק:

עליהן. של אנשי המשמר כיון שאינן ראוין לעבודה כלל:

אילין בני התערובות. דתנן במתני' למאי מדמינן להו לזקן וחולה או לטמא ובעל מום:

ופשיט מסתברא. הסברא נותנת שהן כבעל מום וטמא שהרי גם הם אינן יכולין לעבוד עבודה ואינן ראויין לאכילה:

ומתני'. משנתינו עושה אותן כזקן וחולה שהרי תנן ואין מוציאין שלהן מידן כדפרישית במתני' וטעמא שאם יבא אליהו ויאמר שהוא כהן היה ראוי לעבוד ולאכול הלכך עדיף מטמא ובעל מום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף