ערך/אינו ברשותו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אינו ברשותו

הלכה[עריכה]

כמ"ד אין יכול להקדיש. תוס' ב"ק ע. ד"ה אמטלטלי, שו"ע חו"מ שנד ו.

הטעם[עריכה]

בקה"י (זרעים כ ד"ה ובאמת) כתב משום חסרון בבעלות.

אם רק בהקדש[עריכה]

ד' הרשב"א ב"ק ע. דרק בהקדש נאמר דין אינו ברשותו ולא במכר ומתנה, לחד מ"ד התם. ואין כן ד' התוס' שם (ד"ה אמטלטלי: "וטעמא דלהאי לישנא כו'").

אם משום קניני גזילה או חסרון שליטה[עריכה]

ע' מח' בעה"מ ומלחמות ב"ק יח. בד' הרי"ף. וע' קוב"ש ב"ק ח, ט שנקט שהבעה"מ והרמב"ן נחלקו בחקירה זו.[1] וע"ע חי' הגרש"ש ב"ק לד, גליון הש"ס ב"מ ז., דברי יחזקאל נד, אמרי משה לד, אור שמח גניבה פ"ג, אבי עזרי מכירה כב ט.

אמנם מדברי הקצה"ח (ריא ג) ורע"א ביו"ד (רנח ז) משמע דס"ל שלא זו מח' בעה"מ והרמב"ן, ונראה דאף אם לכו"ע מצד חסרון שליטה יש לפרש דברי הרמב"ן כיוון שעדין לא השיב אולי יתחרט, ואינו דומה לפקדון דמהכ"ת שיחליט לגנוב. וע"ע קה"י ב"מ כח אות ב. וע' נתה"מ בהקדמה לסי' עו שמפרש להדיא משום קנייני גזילה, (וע"ע נתה"מ מט יז), וכ"ה בברוך טעם במסכת סנהדרין. וע"ע שו"ת ענג יו"ט צג ואחיעזר ח"ג לח וחזו"א ב"ק טז ט.

אם יכול לקנות דבר שאינו ברשותו[עריכה]

במשובב נתיבות ר"ס סו כ' דיכול, ואין כן ד' הנתה"מ שם. וע' אבן האזל הל' שכנים.

אם יכול להחיל תרומה על מה שאינו ברשותו[עריכה]

עי' קובץ באורים גיטין אות לז.

אם אבידה נחשבת 'ברשותו'[עריכה]

ע' רמב"ם מכירה כב ט דמשמע דאינה ברשותו, (ע' קבא דקשייתא קו' פג, וחלקת יואב או"ח יט, ואבי עזרי מכירה כב ט). וע' נובי"ת אהע"ז עז דהוי ברשותו, וכ"מ בריטב"א ב"מ לד. ד"ה א"ד. [אמנם בקצה"ח (רצה, ג) כתב דמשאר פוסקים לא נראה כן.] וע"ע פרי יצחק ח"א מז, וקונטרסי שיעורים ב"ק כ יג, וע' נתה"מ רנט א ובמילואי משפט שם (ושם ציין לנתה"מ מט יז ןלמקו"ח תמח ט).

וע"ע מ"מ וסידור השיטות בענייני אינו ברשותו בקובץ בית התלמוד ב"ק (נמצא באוצר החכמה) בענין אינו ברשותו.



שולי הגליון


  1. בקוב"ש בב"ק הוכיח מ"בא אנס כנגדו" (ב"ק קטו). אמנם בנתה"מ (שסא ב) פי' דשם אינו משום אינו ברשותו אלא משום יאוש. (ע' חזו"א ב"ק יח ג מה שהקשה על הצד לומר שהוא משום אינו ברשותו ועיי"ש שהקשה גם על יאוש להנתה"מ (רסב ג) דיאוש אינו הפקעת הבעלות) וכן בפנ"י (ב"ק קטו:) העלה צד זה. וכ"מ במרדכי שם. ובפנ"י כ' ביאור נוסף דממועט ממש"כ "וצרת" כדדרשינן שם צח. והגמ' שם מדמה לכדים שנשברו, ולכאו' שם ל"ש אינו ברשותו. אמנם ברדב"ז (מע"ש ד יב) מבואר דהך דינא משום דאינו ברשותו ואולי כוונתו דאינו שלו.
מעבר לתחילת הדף