עץ יוסף על רות רבה/ד/ה
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לשאול שלום בשם. שאפילו שנראה שלא נכון להזכירו תמיד פן יבואו להוציאו לבטלה וגם שמא יזכירוהו במקום בלתי טהור. אמנם בית דין של מטה ראו שבדורותיהם היו מבקשים להשכיח שם שמים כדאכתוב בסמוך. לכן הסכימו להרגילו בפי אנשים בשאלת שלום והסכימו עמהם בית דין של מעלה שיפה עשו:
ומגלת אסתר. שלא היה ראוי לתקן מקרא מגילה מפני שהיא מצוה בפני עצמה שאינה סיג לתורה ואתו למיטעי שהנביא מחדש דבר מצוה. שזה היפך היסוד שאין נביא רשאי לחדש דבר. אמנם בית דין של מטה לא חששו לזה כי ראו שראוי לעשות זכר הודאה לנס כמו שכתבו (מגילה יד א) ומה משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לכל שכן:
ומעשרות. דסלקא דעתך אמינא דזה נתינת מכשול לפני ישראל שיקשה בעיניהם לתת תמיד מעשר תבואתם. והרי עמי הארץ היו חשודים על המעשרות וכל שכן אם הם פטורים מן התורה דחמדת ממון גדולה בלב כל אדם. ומכל מקום הם חייבו את עצמן מאליהם לתקן מה שחטאו וגלו עבורו כדלקמן:
שאילת שלום מנין שנאמר החושבים וגו'. רצונו לומר שהתקנה היתה שישאלו שלום בשם כדי לאפוקי מהחושבים להשכיח שמו מישראל:
בימי עתליהו כו' בימי חנניה כו' בימי מרדכי כו'. הא ודאי שבועז לא בא לתקן על קלקול הזה שהיה בדורות אלו המאוחרים לו הרבה. אלא גם בדור בועז חשבו שונאי ישראל שהיו בימיו להשכיח שם ה'. אלא דמייתא הני קראי לדוגמא שאירע כך:
בימי עתליהו. אם אחזיהו שהיתה אדוקה בעבודת כוכבים ומזלות ומרשעת ביותר ככתוב בספר מלכים:
מטריחים כו'. ומתוך כך יעוררו העמים שנאה עלינו:
בין הכרכים. בכל הכרכים. או ר"ל כרכים ספר דברי הימים שלהם ומפורסם הוא בין כולם:
עד שהאיר הקדוש ברוך הוא עיניהם כו'. פי' שמאחר שמצאו סמך להזכרת ענין אסתר אף על פי שאין סמך למצות מקרא מגילה לא חששו שיטעו האנשים לומר שהנביאים מחדשים דבר מכיון דעיקר הדבר רמוז בתורה והקדוש ברוך הוא הסכים על ידן שתקבע מצוה זו מדרבנן ולא יחושו דאתי למיטעי (יפה מראה):
כתוב זאת זכרון בספר ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה. זכרון אלו הנביאים דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו. ספר זו כתובים שנאמר שם הלא הם כתובים על ספר. כך צריך לומר (אות אמת) ויליף גזירה שוה מן כתוב זאת זכרון בספר שנאמר על עמלק (שמות יז יד):
אין נאמרה מפי בית דין מסיני נאמרה. שנאמר כתוב זאת זכרון בספר אלא שאין מוקדם וכו' שאינה כתובה בתורה אלא בכתובים ראויה היתה לכתוב אצל מלחמת עמלק (מתנות כהונה):
רבן של יהודים קיבל. היינו הקדוש ברוך הוא. ומתנות כהונה פירש הוא משה רבינו:
כיון שגלו שנפטרו. ממעשר שהזורע בחוץ לארץ פטור ממעשר (מתנות כהונה) ועיין ברבינו שמשון פרק ו' דשביעית מה שכתב הוא שם בזה המדרש:
ויש אומרים אף חרמה של יריחו. שאף על פי שלא היה ראוי לעשות החרם לפי שנותן מקום לישראל לחטוא כי חמדת ממון גדולה בלב האנשים וקשה לפרוש. וכמו מעשה עכן. וכבר אמרו ז"ל שהקדוש ברוך הוא קנתר את יהושע שהוא גרם זאת בעשותו מה שלא צווה. אמנם יהושע ובית דינו עשו כן לפי שנכבשה יריחו בשבת ולפי שנכבשה תחלה כדאיתא במדרש במדבר רבה (פרשה יד א) (יפה מראה):
חטא ישראל וגו'. אלמא הסכים ה' יתברך עמו וצוהו שיזהיר את ישראל על זה בשם ה'. וגם דאם לא הסכים הקדוש ברוך הוא למה אמר הקדוש ברוך הוא עברו בריתי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |