עץ יוסף על במדבר רבה/ט/יז

עץ יוסף על במדבר רבה ט יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואמר אל האשה בלשונה. פי' באותה לשון שהיא שומעת ומבינה. דאל האשה משמע דברים הנכנסין בלב האשה שתהא מכרת הלשון (רש"י).

מלמד שפותח לה בזכות. דהוי ליה למימר אם שכב חנקי וממילא נשמע ג"כ הדיוק הא אם לא שכב הנקי אלא שבדיני נפשות פותחין תחלה בזכות.

הרבה ילדות עושה. וגורם לנערה ילדה שתבא לידי קלקול ושמא אמת הדבר אל תביאי עצמך לידי מיתה מנוולת כזו.

הרבה קדמוך ונשטפו. שקלקלו ולא התודו ונענשו כמו דור המבול שקלקלו בזמה ונשטפו מן העולם.

בכתובים הראשונים. בדברים הכתובים בתורה שנעשו בימים הראשונים כגון הגדה זו דאשר חכמים יגידו ויודו על חטאם ולא כחדו מאבותיהם עונם. כגון ראובן הודה על מעשה בלהה. יהודה על מעשה תמר (רש"י).

שאינן כדאי לשומען. אינם ראוים לה שאומר לפניה דברי הודאות צדיקים הראשונים אלא כדי שתודה על קילקולה כדאמרינן לקמן שראובן ויהודה הודו ולא בושו (רש"י).

לפי שמצינו שריבה הכתוב כו'. כדאיתא לקמן סימן לג ובסוטה דף כד דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי.

תלמוד לומר תחת אישך. כאן יליף מקרא תחת אישך וכר' יוחנן ור' יאשיה בסוטה דף כד ולקמן סימן לב למד מקרא תחת אישה ונטמאה כמו שלמד במשנה סוטה דף כג ע"ש.

להוציא דרך איברים. עיין לעיל סימן ו.

ואין מזיקו. כיון שהבשר הוא שלם ויפה אין מזיק לו הסם.

לחלחל. לנקב הבשר בעומק עד חלל הגוף מחמת לחלוחית המכה מצא מין את מינו וניעור.

שתי ולא תמנע. ולא יזיקו לך מים המרים.

תלמוד לומר וכי נטמאת. דכתיב משכבי אשה וקיימא לן בסנהדרין דף נד מגיד לך הכתוב ששתי משכבות באשה. פרש"י שתי משכבות יש באשה שוין זה לזה לחייב בכל עריות כדרכה ושלא כדרכה. וא"כ שלא כדרכה הוי נמי טומאה.

להביא את הסריס. לקינוי שמקנא לה ממנו אע"ג דלאו בר זריעה הוא מכל מקום בר שכיבה הוא.

להביא אשת הסריס. אע"ג דלאו בר זריעה הוא מכל מקום בר שכיבה הוא. ומבלעדי אישך למוקדם שכיבת בעל לבועל הוא דאתא וסריס בר שכיבה הוא. ובסריס חמה קאמר דמותר לקיימה. ולא בסריס אדם שאסור לקיימה משום לא יבא פצוע דכא (רש"י סוטה דף כ"ו ע"א ד"ה קמ"ל) ועיין בתוס' שם ובתוי"ט. אבל בסוטה דף כ"ד במשנה פרש"י אשת סריס כגון שנסתרס לאחר שנשאה וקדמה שכיבת בעל לבועל עכ"ל וצ"ע.

על הכל היה מתנה עמה. פי' אפילו אם הבועל הוא סריס (ז"א). ונראה שט"ס הוא שם וכאן וצ"ל על כל עריות היה מתנה עמה. וכן איתא במשנה סוטה דף כ"ד ע"א אשת סריס שותה. ע"י כל עריות מקנין ועי' בגמרא וברש"י שם. ואף גירסתנו יש לפרש כן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף