מבוא התלמוד/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה כל ההלכות, הן במשנה והן בגמרא, אשר באו על האופנים הנזכרים למעלה, היינו הן אותן שבאו דרך פירוש להבין כוונת איזהו פסוקים סתומים. או שבאו לבאר פרטים ותנאים ממצות התורה. או שבאו דרך דרשות במדות המקובלות. או שיש להם מקור מכח הסברא. או נלמדים מדברי נביאים, בכל אלו דין תורה יש לאלו ההלכות ומכין ועונשין העובר עליהם כמו שעובר על דבר אשר מפורש בתורה. אכן נמצאו במשנה וגמרא וכן בהרבה ברייתות, ענינים שונים אשר אין להם יחס לאלו האופנים רק המה תקנות וגזירות חכמים. שעשו משום גדר וסייג לעשות משמרת לדברי תורה. וכל חכם בזמנו הבין מצב האומה כי הצורך לעשות תקנות וגזירות לצורך חזוק הפרצות, דתקנות וגזירות הללו מכונים בשם דרבנן, ואין כאן עונש מלקות. ומכל שכן עונש מיתה, רק העובר על דבריהם לוקה מכות מרדות. וכן מורין להקל היכי שנופל לנו ספק. מפני הכלל דספק דבריהם להקל. אף שלדעת הרמב"ם פ"א מה' ממרים ובספר המצות שורש ראשון, גם כל התקנות והסוגים נכנסים תחת מצות עשה שבתורה על פי התורה אשר יורוך. ובא בקבלה דהיא מצות עשה, לשמוע בכל עת לבית דין הגדול, ולהאזין דבריהם. והמאמין במשה ובתורתו, חייב לסמוך מעשה הדת עליהן. ולהשען על משפטיהן, והעובר על דבריהם עובר על עשה, גם על לא תעשה, דכתיב לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל ע"ש. ולדעתו תקנות וגזירות וסייגים של חכמים, אעפ"י דחדשים המה רק מעשה בני אדם. מה שחדשו החכמים לפי הכרע דעתם, לפי החוב אשר מוטל עליהם לשמור חומת ציון, ולפקח בכל עת לטובת הדת לבנות בנין אדיר וקיים בישראל. מכל מקום אתם הכח והעוז על פי התורה, לתת קיום והעמדה לתקנותיהם ועשיותיהם, שיתמידו לנצח באומה, ואין ב"ד יכול לבטל דבריהם, אלא אם כן גדול מהם בחכמה ובמנין. ואם פשט איסורם וגזירתם בכל העולם. אזי אפילו גדול בחכמה ובמנין אין יכול לבטל. כמו שנתבאר ברמב"ם (פ"י) [פ"ב ה"ז] מה' ממרים, והארכתי בזה הרבה בספרי משפט ההוראה ודרכי הוראה לבאר כל העקרים והענפים:
ובכל זאת אף שיש לחכמים כח ע"פ דין תורה לתקן ולגזור בכל מה שנכון לפניהם. אין לוקין העובר על דבריהם מלקות של תורה. מפני דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד. דהרי זקן ממרא מיתתו בחנק מפני שעבר על לאו דלא תסור. והקילו בספק תקנה וגזירה, משום דתנאי היו בתקנתם וגזירת. דבמקום ספק או בשארי מקרים דלא הוי בכלל הגזירה נלך להקל. ע' לחם משנה פ"א מהלכות ממרים, והנה כאן באתי להציג לעיני הקורא פרטי התקנות והגזירות לפי הלוך הזמן בסדר נאה ומתוקן. למען נדע להבחין בפרטות אותן הענינים אשר דינם דין תורה ע"פ האופנים המבוארים למעלה. בשלשה סוגים הנופלים תחת תורה שבעל פה. ובין אותן הענינים אשר נתחדשו דור אחר דור מנביאים וחכמי הזמן רק משום צורך משמרת וסייג לדברי תורה, נתחיל מן גזירת הנביאים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |