רשב"א/חולין/מט/ב

אמר אביי מאי תיבעי ליה נהי דשרי באכילה אהדוקי לא מהדק. קצת קשה לי דלא הוה ליה לאביי להשיב בלשון זה, דרבי זירא גופיה עיקר שאלתו היתה אי טעמיה דרב משום דלא מיהדק או לא, והוה ליה לאביי למימר משום מיהדק הוא והאי לא מיהדק ולא סתים ותו לא. כתוב בתוספ' נשאל למורי על מחט שנמצאת בקורקבן ונקבה את הכיס שלו וגם בשר ורק שהיה שומן סותם למעלה, והתיר, דלא מיבעיא לן הכא אלא בחלב חיה שכנגדו בבהמה טמא כדאמרינן בפרק כל הבשר, אבל חלב טהור דעוף שלא מצינו כנגדו טמא פשיטא דסותמה דמהדק שפיר.