אבני נזר/אבן העזר/עד
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ג' מקץ תרסג"ל פה סאכאטשאב.
לרב אחד.
בדבר העגונה שהכירה בכלי הנמצא בטב"ע כל כליו, גם אמרה שומא הי' בלחיו אצל האוזן וכן נמצא בו, וכבודו מייתי דברי מהרי"ט כל כליו לא מושלי, אך חשש לדעת הח"מ וב"י דכלים לא מושלי לא מהני למ"ד סימנים דרבנן, ורצה כבודו לומר דכל כלים עדיף מכלים דלא מושלי, ואף ח"מ וב"י מודים עכ"ד:
תשובה
א
א) הפריז כבודו על המדה דסברת זו דמהרי"ט כי רבים הסוברים כן, אף ג"כ רבים החולקים כמו שאספם בעל מראות הצובאות, ומסקנת דבריו דאף שנוטה לדעת מהרי"ט מ"מ מסתפי להקל, והכל לפי ראות המורה, וכבודו רוצה לומר עוד דעדיף מכלים דלא מושלי:
ב
ב) אך מטעם אחר אין לחוש בנ"ד שצמצם מקום השומא, ולדעת רד"ך בזה לבד די להתיר, אך מ"ב סי' ס"ג חולק עליו משום מצויים בבן גילו או עשוי להשתנות, דמטעם זה אפי' במובהק לא מהני, ונהי דלמה שפסקו סימנים דרבנן פלוגתתם בשומא אי סימן מובהק הוא, אבל לא חיישינן לבן גילו ולהשתנות, הא לא קי"ל הכי רק לחומרא וצריכין לחוש להסוברים. סימנים דאורייתא:
ג
ג) מעתה בנ"ד אם נתפוס דכל בגדיו לא מושלי] ממנ"פ מותר, דאי סימנים דאורייתא הא מהני דלא מושלי, ואי דרבנן. הא מהני צמצם מקום השומא גם לדעת מ"ב, אך יותר יש לחוש להחולקים על מהרי"ט וב"ח מכללם דאף בכל בגדיו חיישינן להחליף עם אחר, אך נראה מאחר שצמצם השומא שהב"ח חולק על המ"ב והסכים עם הרד"ך לא נגבב כל החומרות כדי לעגן את זו, וכיוצא בזה כתב הריב"ש סוף סי' ואו:
הק' אברהם.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |