שואל ומשיב/ד/ב/קעז

שואל ומשיב ‏ ד ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קעז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בש"ק חיי העבר הקשה אותי הרב מוה' ישכר ני' מסקאהל הא דאמרו בכתובות דף כ' אר"נ אילו הוי קמן ומכחשי הוה הכחשה וכו' השתא דליתא קמן דאילו הוה קמן הוו מודו להו מהמנא והקשה הא אף אם הודו לא הוו מהמני דאינו חוזר ומגיד.

והשבתי דאה"נ אבל לאלומי מלתא דעכ"פ יש לו עדיפות מהכחשה דהוה עדות מוכחשת מכ"ש דיכול להיות דהוו מודו להו ובודאי הוי עכ"פ כהכחשה וראיתי במהר"ם שיף שכ"כ ונהניתי אמנם הקשיתי בהא דאמר ר"נ אוקי תרי בהרי תרי והקשו התוס' לר"ה דס"ל דזו באה בפני עצמה ומעידה ה"נ כיון דאין מכחישין על גוף הלואה אלא אומרים שאין נאמנים דפסולין היו לתכשרי ואמאי לא מגבינן בשטר וכתבו בשם רשב"א דהכא לא מוקמינין ליה אחזקה כדאמר לעיל משום דאי הוה קמן דלמא הוה מודי ע"ש וכאן קשה דאף אם היו מודו לא מהמני דאין חוזרין ומגידין וא"כ למה לא מתכשר ויהיה השטר כשר כיון דאין מכחישין גוף הלואה שוב נאמנים הראשונים ולכאורה רציתי לומר כיון דאם הודו היו מחוייבין לשלם העדים שרצו לחייב אותו ממון ועכ"פ נגד הלקוחות ודאי נאמנים האחרונים וא"כ אתרע השטר אבל זה אינו דהא באמת הלואה היתה ולא רצו להפסיד וגם נגד הלקוחות אין נאמנים האחרונים דאוקמא הראשונים בחזקת כשרות ואין נאמנים לחזור בהם ושפיר גובה מלקוחות. אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בטעם דאין חוזרין ומגידין הנה מהב"י סי' כ"ט נראה משום דאין נאמנים לעשות עצמם רשעים אבל זה אינו דא"כ באנוסין מחמת נפשות דאין עושין עצמם רשעים למה לא יהי' נאמנים וכבר השיגו על הב"י בזה בישועת יעקב באהע"ז בתשובה לליצק ואני תמה דהב"ש ס"ס קנ"ב כ"כ בהדיא דאין עושין עצמם רשעים למה לא יהי' נאמנים ולא הזכיר מדברי הב"י יעו"ש.

אמנם בשיטה מקובצת בכתובות דף ח"י ראיתי שכתב דרש"י פירש כדכתיב לא יגיד חדא הגדה כתיב ודחה זאת והביא פירוש אחר דנפקא לן מדכתיב עפ"י שנים עדים יקום דבר ואם יוכלו לחזור ולהגיד שוב לא יקום דבר על פיהם דהא יכולין לחזור ע"ש בשם ריטב"א ולפ"ז נראה לי ברור דאם שנים אחרים מכחישים ועכ"פ לא יקום דבר ע"פ הראשונים דהרי האחרונים מכחישים בזה שוב נאמנים לחזור בהם. אמנם העיקר נראה דהרי אמרו דף ח"י דאמר רבא כל כמיניה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכ"ת ה"מ ע"פ אבל בשטר לא והאמר ר"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ע"ש והיינו דהוה כמו שהגידו ע"פ ולפ"ז כיון דיש עדים המכחישים א"כ עכ"פ לא הוה כמי שנחקרה עדותן שהרי באמת אם הי' לפנינו אז העדים המכחישים לא הוה נחקרה עדותן בב"ד ושוב לא הוה כהגדה וממילא נאמנים האחרונים ואם הי' מודים לא הוה כמו שנחקרה עדותן בב"ד ויכולין לחזור בהם ואדרבא אם אין מכחישין הלואה שוב בודאי יכולין לחזור בהם דהא לא הי' כמי שנחקרה עדותן בב"ד דנתגלה למפרע שלא נחקר עדותן דאם הי' האחרונים מכחישין לא נחקר בב"ד ושוב יכולין לחזור בהם ולפמ"ש המהרי"ט בראשונות סי' י"ז דמה דאמר כמי שנחקרה עדותן בב"ד היינו דלא חיישינן למזוייף ע"ש וא"כ כאן דהדבר אמת רק דהם פסולין ודאי לא הוה כמו שנחקרה עדותן בב"ד ואף דדברי הש"ס בדף ח"י לא יתיישב לשיטת המהרי"ט וכמ"ש דהרי אינם מכחישים הלואה וכמ"ש התוס' כאן עכ"פ לענין דיכולין לחזור ולהגיד שפיר נאמנים לחזור דעכ"פ לא הוה כמי שנחקרה עדותן בב"ד דהרי נתגלה שמכחישין האחרונים וטוענים דהראשונים היו פסולים ושוב לא מקרי הגדתן בשטר הגדה ויכולין לחזור בהם כנלפענ"ד דבר חדש:

והנה בגוף קושית התוס' דלתכשר השטר כיון דאינן מכחישין ההלואה שאל אותי הרב הנ"ל דזה ניחא לענין קטנים היו או פסולין דאינם מכחישים הלואה אבל אנוסים היו וא"כ ההלואה שקר ולמה יהי' נאמנים הראשונים דבאותו דבר שמכחישים זא"ז אינם נאמנים ויפה הקשה.

ומצאתי בשיטה מקובצת שכתב בשם הר"י מיגש דקושית הש"ס תרי ותרי היינו דוקא על אנוסים היו דבקטנים ופסולים לא שייך זאת וכפי הנראה כיון לזה אבל דברי התוס' תמוהים ואני אמרתי דגם על אנוסים היו יש לומר דאינם מכחישין הלואה רק דאנוסים היו על חתימה בשטר תו יהיה דינו כשטר וגובה מלקוחות ושוב הראשונים נאמנים על השטר דהא אינם מכחישים גוף ההלואה אך זה אינו דכיון דהשטר מכחישין שאין לו דין שטר זהו הוה כגוף העדות על השטר ולזה אינם נאמנים הראשונים ולא הוה שטר ודו"ק וצ"ע. שוב ראיתי לאיזה אחרון שהעיר בזה וכתב כמ"ש אבל אינו נכון וכמ"ש דעכ"פ בהשטר אינם נאמנים ודו"ק וצ"ע. ובמ"ש יש ליישב דברי מהרש"ך הובא במלמ"ל פ"ג מעדות הלכה ה' והיינו דכיון דחתמו עצמן להיפך א"כ לא שייך לומר דמה שחתמו עצמן מקודם להיפך הוה כמו שנחקרה עדותן בב"ד דהרי אם היו בא לב"ד שני העדיות לא הוה כמו שנחקרה בב"ד דהא היה דין מרומה אבל זה אינו דהרי אם אמרו אח"כ דאנוסין היו או פסולין מכל מקום אין נאמנים לחזור והוה כמו שנחקרה בב"ד וע"כ דברי המהרש"ך תמוהין דלא עדיף חתימתן בשטר מאילו אמרו בע"פ להיפך ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף