עץ יוסף על רות רבה/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:37, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה דוד שהיה עוסק בפרוכת. כלומר בבנין הבית:

שהיה גדל ביער. כן הוא הנוסחא בילקוט שמואל (רמז קנו. ווינציאה שנת שכו). ופירוש כשהיה רועה צאן וגם כשהיה בורח מפני שאול היה תמיד ביערים. אבל בילקוט דברי הימים (רמז תתרעה) גרס כיער:

דבר אחר אורגים שהיו מעלים לו כו'. פירוש הסנהדרין היו מעלין לו את ההלכה והוא אורגה. וכן הוא בהדיא בילקוט (שם). ופירוש הוא אורגה שהיה נושא ונותן בה על כל הצדדים ומושיבה על אמתתה:

דבר אחר אלו הסנהדרין שהיו אורגין בדברי תורה. זה אינו בילקוט:

כרתי ברית לבחירי וגו'. נשבעתי לדוד עבדי:

שנאמר חכלילי עינים מיין. פירוש עינים אלו סנהדרין על דרך והיה אם מעיני העדה. ואמר בדרך משל על רוב תורתן חכלילי עינים מיין לפי דברי תורה משולים ליין. ויתכן שחכלילות רמז לחדוד ופלפול שהם בוערים כאש בפלפולם (יפה תואר בראשית רבה פר' צ"ח):

שהיו סודרין את ההלכה בשנים. רצונו לומר שחוזרין על שמועתן עד שהיא סדורה בפיהם. ותפס השנים תמורת הפה. ועל ידי כך מוציאין אותם נקיים כחלב. כי על ידי רוב החזרה עליהם מבינים אותן כהוגן שאין מדרש בלא חדוש (חגיגה ג א). ופירוש ולבן שנים מחלב מלבינים דברי תורה הסדורה בפיהם יותר מלבון החלב (יפה תואר שם). כלומר דמסקי שמעתתא אליבא דהלכתא אחר הפלפול (נזר הקודש ועיין שם):

שהזכיר מעשה השרופים. שהאבות מסרו עצמן על קדוש שמו. אברהם בכבשן האש. יצחק לישרף על גבי המזבח. יעקב מסר גם כן נפשו על שמו הגדול כדאיתא בזוהר לא אשתכח בר נש דמסר גרמיה על קודשא בריך הוא כמה דעבד יעקב אבינו (עיין רש"י כי תשא לב יג) (מתנות כהונה):

שנשתתפו לפני הקדוש ברוך הוא. ולפיכך נקראו עתיקים שהקדוש ברוך הוא נקרא עתיק יומין (דניאל ז ט וברש"י בבא בתרא צא ב וברש"י) (מתנות כהונה] ועיין בענף:

שהיה דומה כנטע במלכותו. רצונו לומר שהיה דומה לנטיעה שהולך וגדל כדכתיב על כסא ה' למלך (רש"י) ועיין בענף:

וגדרה אלו כו'. פרש"י שגדרו פרצותיהן לעשות תקנות וסיגים לתורה כדאיתא בעירובין (דף כא ב) ששלמה ובית דינו תקנו עירובין ונטילת ידים. וביבמות (כ א) שתקנו שניות לעריות:

עם המלך במלאכתו ישבו מכאן אמרו כו'. דייק מדכתיב ישבו לשון רבים. להכי דרש לה על רות ובת שבע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף