מחברת מנחם/ג/גר
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מחברת מנחם 
ג גר
|
< הקודם · הבא >
| |||
גר
מתחלק לעשתי עשרה מחלקות: האחד, גר אנכי בארץ (תהלים קיט, יט), גרים ותושבים (ויקרא כה, כג), כי גרתי משך (תהלים קכ, ה), עם לבן גרתי (בראשית לב, ה), מרחוק לגור (ישעיהו כג, ז), אשר אני מתגורר עמה (מ"א יז, כ), וגורי באשר תגורי (מ"ב ח, א), אגורה באהלך עולמים (תהלים סא, ה), מי יגור באהלך (שם טו, א), לא יגרך רע (שם ה, ה), וחרבות מחים גרים יאכלו (ישעיהו ה, יז), לא יוסיפו לגור (איכה דם ו), יגורו בך נדחי (ישעיהו טז, ד), הן גור יגור (שם נד, טו), מי גר אתך (שם), לשון דירה הם. והן 'גור יגור' כה הוא פתרונו, הן שכון ישכון הנחדל מממי ואשר גר אתך וגלה עמך, ונלוה עליך יפול, וזה וזה יחדו ישובון לשכן בירושלם. ואין נפילה זאת כיתר הנפילות, כי יש בלשון עברית נפילה בלשון ליווי ושכן, כאלה: וממנשה נפלו על דוד, בבואו עם פלשתים (דה״א יב, יט), נפלו עליה ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל (שם יב, כ), חבלים נפלו עד היום הוה (ש"א כט, ג), חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז, ה), וכאלה הרבה.
השני, כמים מגרים במורד (מיכה א, ד), והגרתי לגי אבניה (שם, ו), נגרות ביום אפו (איוב כ, כה), עיני נגרה ולא תדמה (איכה ג, מט), והגרם על ידי חרב (ירמיהו יח, כא), נגרה ולא תפוג (תהלים עז, ג), וכמים הנגרים (ש"ב יד, יד). פתרון מלא מסך ויגר מזה (תהלים עה, ט), כה הוא, הנה כוס יי' מלא מסך ומרוב מלאות הכוס יגור יינו על שפתיו מזה ומזה, מפה ומפה על עברי פיהו. פתרון פרץ נחל מעם גר (איוב כה, ד), יען אשר תמה איוב מנפלאות תמים דעים ונפלאתה בעיניו פליאת נתיבתו, ונלאה עמוד על הקר תכונתו, על כן אמר כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, כי אמנם לכל בנין יש יסוד, ולכל סעיפה שרשים, ולכל תכלית יש קץ, ולכל דבר יש מוצא מבלעדי הדעת אשר לא נמצא לה מוצא על כן אמר כי יש לכסף מוצא (שם, א), ברזל מעפר יקח, ואבן יצוק נחושה (שם, ב). פרץ נחל מעם גר, למימי הנחלים יש מקום אשר יפרצו ממנו מימיו ויגרו נוזליו ויפוצו מעינותיו. ופתרון גר כמו גיר, כי מוצא המים יגיר מי הנחל, וכה אמר איוב בתמהו כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב, ומקום לברזל, ומחצב לנחשת, ויש מקום אשר ספיר אבנים ועפריו זהב, ומוצא למי הנחלים ובקיעת צורים למוצאי יאורים ולשרשי הים יש חקר ולבכי יש מוצא, אשר מימיו אזר נהרות ממציא, וישם זרם חגורתם לחבוש, וגם התעלומה לאור יורה עליה לכל אלה יש מוצא, ולמכון הדעת אין מוצא, והחכמה מאין תבוא ואיזה מקום בינה (איוב כח, כ).
נשוב לענין ראשון, השלישי, גורו לכם מפני חרב (איוב יט, כט), ומגורתם אביא להם (ישעיהו סו, ד), לא תגורו מפני איש (דברים א, יז), מגור מסביב (ירמיהו ו, כה), מגורת רשע (משלי י, כד), כי יגרתי (דברים ט, יט), שד רשעים יגרם (משלי כא, ז), ויגר מואב (במדבר כב, ג), מתגרת ידך (תהלים לט, יא), יגרתי כל עצבתי (איוב ט, כח), משתו יגורו אלים (שם יא, יז), לשון מורא המה.
הרביעי, נהרסו ממגרות (יואל א, יז), העוד הזרע במגורה (חגי ב, יט), יגורהו בחרמו (חבקוק א, טו), לשון קביצה הוא.
החמישי, עשרים גרה (שמות ל, יג), שנים שלשה גרגרים (ישעיהו יז, ו), זרועי [נ"וו גרעיני] אשל הם.
הששי, גרה לא יגור (ויקרא יא, ז), ממעלה הגרה (שם יא, ד), ויתכן להיות מלה זאת מגזרת הנגרים ארצה (ש"ב יד, יד).
השביעי, קרא בגרון (ישעיהו נח, א), וגרונך מצמאה (ירמיהו ב, כה), נחר גרוני (תהלים סט, ד), ותלכנה נטיות גרון (ישעיהו ג, טז), וענקים לגרגרתיך (משלי א, ט), ענין אחד להם, קרובות לגרה לא יגר (ויקרא יא, ז), ולהנגרים ארצה (ש"ב יד, יד).
השמיני, גור אריה (בראשית מט, מ), בדי גרותיו (נחום ב, יג), הניקו גוריהן (איכה ד, ג), אחד מגריה כפיר היה (יחזקאל יט, ג), בני לביא הם.
התשיעי, כאבני גיר מנפצות (ישעיהו כו, ט), על גירא די כתל (דניאל ה, ה), לשון שיד הם, ושדת אותם בשיר (דברים כז, ב).
העשירי, מגררות במגרה (מ"א ז, ט), וישר במגרה (דה״א כ, ג), אנשי הפתרון החליפו רי"ש במ"ם, וכן פתרו המלה ואמרו כי ישר במגרה. וישם במגרה, ומבלי תמורה המלה דרושה כדת, שקולה כמשפט, כי לא נכתב בשין כי אם להיות גזרתו מגזרת 'משור', אם יתגדל המשור על מניפו (ישעיהו י, טו).
העשתי עשרה, אל תתגרו בם (דברים ב, ה), ואל תתגר בם מלחמה (שם ב, ט), איש חמה יגרה מדון (משלי טו, יח), כי ביי' התגרית (ירמיהו נ, כד), כל היום יגורו מלחמות (תהלים קמ, ג), יתגרה למלחמה (דניאל יא, כה), יתגוררו יסורו בי (הושע ז, יד), לשון מריבה ומצה ומדון המה. אבל 'יתגוררו' נוטה למריבה ונוטה לאסיפה, מגזרת יגורהו בחרמו (חבקוק א, טו), וכל מלה אשר היא רבת פנים, לא יכול [ג"וו רשאי] הפותר לפתור כי אם במראה הקרוב אליה והראוי לה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |