שו"ת מהרי"ט/א/סה
שו"ת מהרי"ט 
א סה
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
בקושטנדינא לאנדרינופלה
מה שכתבתי על פסק הרב כמה"ר חנניה יקר ז"ל
שאלה סה
נשאלתיבמעשה באשה אחת שהיתה חולה ונתנה נכסיה לאביה מהיום ולאחר מיתה ואין שם קנין כתוב בצוואה והרי היא בטלה דהו"ל מתנת בריא שאין בה קנין. וכן כתבה הרמב"ן ז"ל בפרק מי שמת ונמוקי יוסף כתב שהוא ברור ומוסכם בעיני המפרשים אלא שהחכמים השלמים נר"ו זיכו את האב. ואני בעניי נעשתי סניף להם לקיים את המתנה מחמת שהנכסים היו אז בבית אביה ובלא קנין זכתה לו רשותו וראיתי לחד מרבוותא מגדולי החכמים המובהקים נר"ו שכתבו לבטל את המתנה מטעם דכיון שהנכסים היו מקדמת דנא שם בבית אביה הרי המקום היה מושאל לה ולאו רשותו הוא שיקנה לו בלא קנין והוכיח מדברי רשב"ם שבפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא פה.) דתניא התם ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח, ברשות הלה המופקדים אצלו לא קנה עד שיקבל עליו או עד שישכור את מקומו. וכתב רשב"ם ברשות לוקח, שהביא המוכר תבואתו למכור בבית לוקח וכו'. ברשות הלה המופקדין אצלו, שהפקיד שם פירותיו ומסתמא הקנה לו נפקד למפקיד את רשותו לצורך פירותיו למכור ולמדוד פירותיו בביתו כדרך כל הנפקדין עד שיקבל עליו נפקד במצות מפקיד ליחד לו רשות ללוקח לקנות הפירות. ולמד מדבריו שכל הנפקדין מתמא מקנין את רשותם למפקיד, ולא אמרי ברשות לוקח קנה אלא לפי שהביא שהביא המוכר פירותיו שם דרך עראי למכור דאז לא אמרינן שהקנה לו את רשותו[1].
ואני הוא המזכה מזכה אני במקומי שנראה בעיני שאין כאן ענין להשאלת מקום, דכל שלא יחד מקום לפקדון כיצד יהיה המקום קנוי למפקיד שלא יקנה המופקד על ידו. דתנן בפרק המפקיד לא יחדו לו הבעלים מקום וטלטלהו ונשברה, בין מתוך ידו בין משהניחה, לצורכו חייב לצורכה פטור. ומתגרם לה רב ששת כולה כרבי ישמעאל וכשטלטלה להביא
- ↑ יעויין להלן בדברי רבינו שהלימוד מדברי הרשב"ם הוא בתרתי. א' ממה שהוצרך לפרש שהביא המוכר תבואתו למכור בבית לוקח ולא פירש סתם שהיו פירותיו ברשותו, ועל כרחך שאם היו מופקדים אצלו שלא בשביל מכירה לא היה קונה הלוקח את הפירות בקנין חצר. ב' ממה שהוסיף שמסתמא הקנה לו נפקד למפקיד את רשותו כו'. ועי' להלן מה שביאר רבינו דברי הרשב"ם באופן אחר.