דרכי משה/חושן משפט/קפט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א
והר"ן כתב פרק אלמנה ניזונת דף תק"ד ע"א דאם נמלך אחר כך לא יוכל לחזור בו אבל בנימוקי יוסף פרק יש נוחלין דף ר"י ע"א דבקנין כסף ושטר יכולים לחזור תוך כדי דיבור אבל לא בשאר[1] קניינים ויש להסתפק בזה וע"ש גם שם בדף רט"ו ע"ב כתב דיש חולקין בזה[2]
כתב בתרומת הדשן סימן שי"א אם נקנה המקח באחד מדרכי הקנאה אפילו מחלו אחר כך זה לזה על הקנין אינו כלום והמקח קיים. ואם רוצים לחזור צריך הלוקח לחזור להקנות למוכר בקנין, וכן כתב בתשובת ריב"ש סי' תק"י.
כתב הרשב"א בתשובה סי' אלף קל"ו מי שיש לחבירו שטר מכירה על שדהו נאמן לומר פרעתי לך המעות, דלענין הפרעון אינו אלא כמלוה על פה:
- ↑ בדפו"י: בשעת. ותוקן ע"פ הנמוק"י והעניין.
- ↑ וע"ע בבית יוסף (להלן סימן קצה) שהביא כדברי הנימוקי יוסף מהגהות מיימוני' בשם רבינו יונה. אך עי"ש שהביא מהרא"ש ועוד פוסקים להפך, והסיק לענין הלכה שבכל הקניינים יכול לחזור תוך כדי דיבור. וע"ע בפתחי תושבה שם (סק"ו) שהביא מתשובת ושב הכהן (סימן יט) שדעת הרמב"ם והתוספות כדעת המחלקים בין קנין כסף ושטר לשאר קניינים ואפשר שאף הרא"ש סבירא ליה כן, וסיים דדין זה צע"ג.