פלא יועץ/אהבה להקב"ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:42, 18 בפברואר 2019 מאת מוסר-ניק (שיחה | תרומות) (תחילת הקלדה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פלא יועץ TriangleArrow-Left.png אהבה להקב"ה

אהבה להקב"ה אין מדה טובה הימנה כי ממנה נמשך כל עבודת השי"ת וכל היהידות. ואינו דומה עובד מאהבה לעובד מיראה. וכבר הרב ספר הברית העמיק הרחיב והאריך לבאר שורש האהבה והיראה בטוב טעם ודעת. דברי פי חכם חן. אשרי אדם שוקד על דבריו ולרגל המלאכה אשר לפני אבא בקצרה ואכתוב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ"ל ושאר ספרים אשר ראתה עיני להיות לזכרון בין עיני. וה' אלקים יעזור לי על דבר כבוד שמו:

והנה אהבה להקב"ה היא אחת מתרי"ג מצות והיא מצוה תדירית אשר ביד האדם לקיימה בכל עת ובכל רגע ע"י זכירה והיא מתקיימת במחשבה והרהור לבד כי כאשר יתן אל לבו שראוי לאהוב את ה' אהבה עזה הרי זה מקיים מצוה רבה והנה אלו המצות שמתקיימות במחשבה לבד הם נקל לקיימן שהרי האדם אינו יכול לעמוד בלתי מחשבה אפילו רגע ואם חושב במחשבות זרות והרהורים רעים במקום לחשוב באהבת האל יתברך ויראתו וכדומה אין זה כי אם רוע לב שעוזב מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים ובמקום שיכול לעשות מצוה שנוטל עליה שכר פתאים עברו ונענשו.

ולכן ראוי לאדם להתחזק ברוב עוז ותעצומות להרחיק כל המחשבות זרות והרהורים רעים ולחשוב מחשבות קדושות אפילו ברצוא ושוב ותיכף שזוכר אשר לא טוב עושה שחושב מחשבות זרות יצטער ויברח לו וידבק בקונו כאשר יוכל.

והנה שני מיני אהבה הן. האחת אהבה מחמת עצמו כי יתן אל לבו כי דרך גבר לאהוב את איש אשר יראה הנאה ממנו אפילו הנאה מועטת וכל שכן אם היא הנאה מרובה. וכל שכן אם נותן לו כל פרנסתו ודי מחסורו וגומל עמו חסדים טובים. אמור יאמר במה אשלם לאיש הלזה אשר עשה עמי חסד ומתנת חנם אילו אחיה אלף שנים לא אוכל שלם תודות לו אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה אני חייב לשמוע בקולו לא אוכל להשיב פניו ריקם כי הרבה אני חייב לו. ואם חבירו הצילו מאיזה חולי או כאב גדול או מאיזה מום כבד וחסרון אבר יגדל אהבתו אליו. ואם הצילו ממות לחיים יגדל אהבתו יותר ויותר וכזאת וכזאת כמה מדרגות יש לאהבה גבוה מעל גבוה ועל אחת כמה וכמה אהבה כפולה ומכופלת ראוי לאהוב את הבורא אשר כל הטובות שבעולם הן הבאות בידי שמים הן הבאות בידי אדם כולם הם ממנו יתברך כי הוא הנותן בלב ברואיו להטיב אלו עם אלו והרבה שלוחים למקום ואם עברו על ראשו רעות רבות וצרות וניצול מהם חייב לאהוב לאל הפודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה וכ"ש וק"ו אם גמל הקב"ה עמו חסד שעינו לא ראה רעה וניצול מן הרעות המעותדות לבא עליו והמתרגשות לבא בעולם שנמצא שגבר עליו חסדו יתברך וע"ז אמרו (ב"ר יד ט) כל הנשמה תהלל יה (תהלים קנ ו) שעל כל נשימה ונשימה חייב להלל.

ויאמר נא ישראל במה נקדם ה' ניכף לאלקי מרום[1] אשר גמל עמנו טובות עד אין חקר ועד אין מספר ובהיותנו עומדים ומכעיסים לפניו לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו. ואל יזוז ממחשבתו הנוסח שאנו אומרים בשבת נשמת כל חי ואלו פינו מלא שירה כים וכו' ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו מחרב הצלתנו וכו' ויחשוב בפרטי פרטות כו"כ טובות הטיב עמו מיום היותו ברחם אמו ומכמה רעות הצילו הן גלויות לו הן נסתרות ממנו על דרך שאמרו (נדה לא.) אין בעל הנס מכיר בנסו הן שבאו עליו וניצול הן שהיו מעותדות ולא באו עליו. על הכל חייב אדם ליתן אל לבו ולאהוב את בוראו אהבה עזה. וכל הטובות האלו הבל המה נגד טובת הנפש אשר היא טובה גדולה באמת אין ערוך אליה על זאת ישמח ישראל בעושיו אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו וקדשנו במצותיו ובחר בנו לשרתו ולברך בשמו אשר באמצעות דברים אלו נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא אשר היא טובה גדולה עד שאמרו (אבות פ"ד מי"ז) יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז.




שולי הגליון


  1. ע"פ מיכה (ו ו).
·
מעבר לתחילת הדף