אבני נזר/אבן העזר/שנג
|
< הקודם · הבא > |
סימן שנג
א) (דף י"ב ע"ב) בתוד"ה וכי תימא וא"ת מה בכך מ"מ חוב הואילו זה השיחרור כו' ונ"ל דהנה קי"ל בש"ע חו"מ סי' רס"ח דקטן אין לו חצר משום דחצר משום שליחות איתרבאי וקטן הואיל דלית לי' שליחות חצר נמי לית לי', ולפי זה צריך להבין האיך יכול לגרש העבד בע"כ ע"י ד' אמות שהוא מטעם חצר, דאל"כ האיך מועיל קנין דרבנן לדאורייתא הא אין שליחות בע"כ, וצ"ל דעבד כיון דדינו כאשה ה"ה לענין חצר נמי דינו כאשה וחצירו כידו, אך קשה דהא בהזורק (ע"ד:) מקשה עבד ידו כיד רבו אלא גיטו וידו כאין כאחד, ועיין בתוס' קידושין כ"ג:) דגבי ד' אמות צריך ג"כ לגיטו וחצירו באין כאחד, וקשה בשתים הא לאחר השיחרור איש הוא ואין לו חצר רק מדין שליחות, וקודם השיחרור לאו ידו הוה:
ב) ונראה בזה עפ"י דברי הרשב"א ז"ל דהיינו טעמא דבגט לא מהני מזכה ע"י אחר משום דנתינה בע"כ שלא בפני' לא הוי נתינה ולפי זה מועיל חצר בגט אם עומד בצידה אף מטעם שליחות וה"ה בשיחרור, אך קי"ל בגט דנתינה בע"כ אף דמועיל מ"מ פסול וא"כ יהי' בכל החומרות, ובתוס' ב"מ (יוד:) לא משמע כדברי הרשב"א הנ"ל עיי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |