ערך/ספר תורה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ספר תורה

מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים

שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.

מעובד שלא לשמה

שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.

טלטולו מבית לבית

תורה לשמה (סימן נח) תלה הדבר אם במקום ציבור או אצל יחיד.

הפחה כשאוחז בו

תורה לשמה (סימן נג) אוסר.

נגיעה בו ביד ערום

עם כפפות

תורה לשמה (סימן כו) חילק שאינו דומה למטפחת ואסור לגעת בו בספר תורה כיון שמיועד לידיים ולא לספר והרי זה דומה ליששכר איש כפר ברקאי שהיה כורך ידו בשיראים ועושה עבודה (פסחים נז.).

נשיאתו

עדיפות לנשיאה בימין

תורה לשמה (סימן כב) הזכיר את הכתוב לענין תורה מימינו אש דת למו, וה"ה לשאר ספרי קודש. ובעיקר כשלובש תפילין שעל ידי זה יהיה מסובב במצוות כמבואר בגמרא בשבת (כב.) לענין הדלקת נר חנוכה.

להעבירו לנרתיק פחות

תורה לשמה (סימן כא) אוסר משום מעלים בקודש ואין מורידים.

לחתוך מתוכנו חומש אחד

תורה לשמה (סימן כה) אוסר.

אחיזת ספר תורה בלא שקורא בו

הכסף משנה (ס"ת פ"י ה"ו) כתב בדעת הרמב"ם (שם) שאחיזת ספר תורה יש בה משום מצוה אפילו בלא שקורא בו.

הנחת ספר תורה על מטתו של חזקיה, ובאיסור הכנסת ספר תורה לבית הקברות

עי' חדש על ה(מ)דף (בבא קמא יז).

מעבר לתחילת הדף