אבני נזר/יורה דעה/רסח
|
< הקודם · הבא > |
א
הא' דרוב שערו חוצץ נסתפק הפרישה אם אפי' מקום אחד של כנוס שער חוצץ או רוב שער דוקא. ובס' תפל"מ הכריע דאפילו רוב שער במקום אחד חוצץ ולפענ"ד לא משמע כן בר"ן שכתב טעם דשער נידון בפ"ע משום דמאת נפקא את הטפל. וכיון דאית ביה קרא מיוחד ע"כ נידון בפ"ע וא"כ כל מקומות שער שבגוף נידונין כאחד. ויש לדחות דמשום דשער סמוך לבשר הוצרך הר"ן לטעם שלו ולעולם ס"ל דבשני מקומות כל אחת נידון בפ"ע:
ב
ב) לפי דברי הר"ן הנ"ל יש להסתפק בבה"ס דבעינן ראוי לביאת מים. דלכאורה אינו חוצץ רק מדרבנן כיון דכל הבה"ס מיעוט הגוף. ומה דבה"ס צריך שיהי' ראוי לביאת מים. אי אפשר שיהי' מיעוט. רק אם יש דבר החוצץ במיעוט. וכי מצרפי בה"ס הו"ל רוב. אבל בה"ס בפ"ע אי אפשר שיפסול בו חציצה מה"ת ולפי דברי הר"ן הנ"ל ותוס' קידושין דמה דבה"ס צריך ראוי לביאת מים מכל נפקא דמשמע אפי' בה"ס א"כ י"ל דכיון דיש בו מקרא מיוחד נידון לעצמו ויש לדחות דכל משמע בין בה"ס בין מקום הגלוי. אבל את לא קאי רק על הטפל. אך המהר"ל ז"ל בכמה מקומות כתב דאת היינו עצם. וכל עצם גורר אחריו טפל א"כ גם את קאי אף על גופו ואעפי"כ חשיב מקרא מיוחד לשער. ואיל' הר"ן אינו סובר כהמהר"ל. ולמהר"ל נאמר באמת כהפרישה ותפל"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |