שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א לד

ל"ד) אמר פ' אמר פ' בנדפס מערכה זו אות ער"ה הבאתי מ"ש המעתיק בס' בית ועד לחכמים דהיכא דאמר בש"ס אמר פ' אמר פ' לא ראה אותו מימיו ותמהתי עליו דזה לא יתכן דודאי כשאומר כן היינו ששמע מפיו עי"ש ועם כי הדבר פשוט מעצמו ולמפורסמות אין צריך ראיה הנה ראיתי עתה להרב קרן אורה לזבחים בדף ז"ן ע"א מהספר (בד"ה שם גמרא אשם) שכתב להכריח דגרסינן אמר שמואל א"ר אלעזר בלא יו"ד (שהוא ר"א בן שמוע) ולא גרסינן אמר שמואל א"ר אליעזר (שהוא ר"א הגדול) דהא קדים טובא לשמואל עי"ש אלמא משמע ליה דלשון זה מורה ששמע מפיו והוא פשוט:

אחר איזה שנים כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר יוסף זכריה שטערין אבד"ק שאויל יצ"ו בענין זה וז"ל והנה בפתחי אותו בא לעיני מ"ש במערכת האל"ף סי' ער"ה מהבית ועד לחכמים ערך רבה סי' י"א בהגהות המעתיק שכתב לא קשיא מידי דכבר הביא דאמר פ' אמר פ' לא שמע מפיו וכבר נמצא כן כתוב על הגליון בזה"ל נתחלף לו בין אמר למשום ועיין לעיל ערך סחורה וערך סימון וכה"ג וע"ל ערך רבה אות א' אם לא שכוונתו להגיה אמר רבה משום רב אך אין להעמיס זה בלשונו ועיין לעיל ערך אבא אות ל"ז דאיך אפשר דאבא יוסף אמר משום ר"מ וגם דבריו שלא בדקדוק דהיכי דאמר משום אפשר שלא היה בימיו כמו ביצה ל' ע"ב וסוכה ט' ע"א רב ששת משום רע"ק וכה"ג בכ"מ לאין מספר ולזה קאמר בסוף הוריות משום ר"מ אמר דלשון אמר משמע מפיו ולא אמר רק מה שאמרו אחרים בשמו ע"כ לשוני על הגליון מכבר ואין ספק דכד ניים ושכיב כתב המעתיק זה שהפליטה עטו שלא במכוון לתלות בוקי סריקי בהמחבר:

ולשון אמר ר' פ' אם משמעותו שאינו חולק (מדלא אמר ר' פלוני אומר) כתבתי בזה בנדפס אות שס"ה והגאון נצי"ב מל"ך יצ"ו בתעודתו שבראש ספרי העיר על זה מסוגיא דיומא דף פ' ע"א אמר ר' אלעזר האוכל חלב בזמן הזה יכתוב שיעור וכו' אמר ר' יוחנן שיעורין הלכה למשה מסיני וכו' ומוכח בירושלמי דפאה פרק קמא דפליגי דאמרינן ר' יוחנן כדעתיה דאמר שיעורין הלכה למשה מסיני ור"ה כדעתיה דאמר האוכל חלב בזמן הזה וכו' ועל דבר זה כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר ישראל חיים דייכעש אבד"ק וולאדיסלאוואווא יצ"ו בקבלת ספרי שדי חמד וז"ל ובכדי להראותו כי טיילתי בשדי חמד אשר לו ארשום בקצרה מה שיש לי להעיר על דבריו במקום שעיינתי בספרו בכללי הש"ס במע' האל"ף אות שס"ה האריך קצת בהאי כללא במקום שנאמר אמר ר' פלוני הוא לאות שלא בא לחלוק על הקודם ובמקום האמור ר' פלוני אומר הוא לאות שחולק על הקודם ולא זכר מר לדברי התוס' במס' ב"ב (ל"ט ע"ב) בסוד"ה כיון וכו' שכתבו כן בפשיטות וז"ל ואין לפרש דאין צריך למחות עד עולם דא"כ פליגי אדר"ל וה"ל למימר ר"ל אמר עכ"ל והגאון נצי"ב שליט"א במכתבו לכתרה"ג הנדפס בראש ספרו דמר העיר על הך כללא מגמ' יומא (פ' ע"א) דאיתא שם אר"א האוכל חלב וכו' אר"י שיעורין ועונשין הלמ"מ וכו' ואף שנאמר בלשון אר"י בכ"ז פליגי כדמוכח בירושלמי פ"א ה"א ר"י כדעתי' דרי"א כל השיעורין הלמ"מ ר' הושעיא כדעתי' דרה"א האוכל איסור בזמן הזה צריך לרשום את השיעור וכו' עי"ש לענ"ד נראה דאין מזה שום סתירה להך כללא דכייל התוס' הנ"ל דע"כ הש"ס דילן חולק אירוש' הנ"ל ולהש"ס דילן לא פליגי ר' הושעיא ור"י כלל וא"ל ר' הושעיא ס"ל דשיעורין הללמ"מ הם דזה ודאי אי נימא דשיעורין מדרבנן א"כ כל שהוא אסור מן התורה באכילה כר"י ביומא (ע"ג ע"ב) ואי נימא דהש"ס דילן ס"ל ג"כ כשיט' הירוש' דמ"ד האוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא ב"ד אחר וירבה שיעורין ע"כ ס"ל דשיעורין מדר' א"כ מאי פריך הגמרא ביומא שם על ר"א דאמר היכי דמי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתני' אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו וע' פרש"י שם הוא הוי שב מידיעתו אחרי דלר"א ע"כ כל שהוא אסור מן התורה ואי הוי ידע שזה חלב לא אכל אף אם הוא פחות מכשיעור אלא ע"כ צ"ל דהש"ס דילן ס"ל דאף ר"א ס"ל כר"י בזה דשיעורין הלמ"מ ורק דהלכה הוא דהאוכל חלב כזית חייב אבל לא פירש לן באיזה זית אם קטן או בינוני או גדול ורבנן פירשו ההלכה אכזית בינוני ומש"ה אמר דהאוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא ב"ד אחר וירבה בשיעורין היינו שיאמר דבאמת הלכה הוא על כזית גדול או קטן והשתא שפיר פריך הגמ' הא לא הוי שב מידיעתו דרצה הגמ' ליישב מימרא דר"א הנ"ל אף לר"ל דאמר ח"ש מותר מהתו' כמ"ש המפרשים בזה ע' בדבריהם וראי' לזה דבירושלמי שם מבואר דר"י ור' הושעיא פליגי בהא דתנן הראיון אין לו שיעור אם מה"ת אין לו שיעור אף למטה או דלמטה אף מה"ת יש לו שיעור ותלי הירוש' הך פלוגתא בפלוגתא אחריתי דר"ה ור"י בהא דאר"י שיעורין הלמ"מ ורה"א האוכל חלב בזה"ז וכו' ובש"ס דילן בחגיגה (ז' ע"א) איתא אר"י כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר' הושעיא בר"י ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים הראיה מעה כסף וכו' הרי מבואר דלהש"ס דילן לא פליגי ר"י ור' אושעיא בזה ואף ר"י ס"ל דהראיון אין לו שיעור מה"ת אף למטה אף דס"ל דשיעורין הלמ"מ וס"ל להש"ס דילן דלא הך שיעור דראייה בהני שיעורין ואין כאן שום הוכחה דמ"ד האוכל חלב בזה"ז וכו' סבירא ליה דשיעורין הוא מדרבנן ולשיטתיה אזיל הש"ס דילן בזה וע"ש בתוס' ד"ה דרי"א ראיית וכו' ויש לפלפל הרבה בדבריהם לפי מ"ש וקצרתי כעת ועוד חזון למועד איה"ש עכ"ד יצ""ו. ובהורמנותיה דמר מה שהשיג עלי שלא זכרתי דברי התוספות בבבא בתרא וכו' אין זו השגה דהמעיין בספרי ישר יחזה שזה היה פשוט בעיני וכתבתי שכלל זה כתבו הרב משק ביתי בשם הראשונים ורבותינו בעלי התוספות בכלל הראשונים הם וכל עצמי לא אמרתי אלא להזכיר שיש יוצאים מן הכלל והבאתי מתניתין דברכות דף מ"ט אמר ר' עקיבא מה מצינו בבית הכנסת ומה שכתב הרב נחמד למראה מהירושלמי דאף שחולקים תני בלשון אמר:

וחתני היקר ושנון ר' שלמה אשכנזי הי"ו אמר לי בשם הרב ר' ישראל רייזנער שהשיג עלי שלא הבאתי מה שאמרו בערכין פרק ה' משנה א' ופרק ח' מ"ד וביצה י"ז ע"א אמר רבא מניח ועירובין דף צ"ט ע"א אמר רבא היא גופא ושבת דף קי"ט ע"ב לא חרבה עכ"ד נ"י ומההיא דערכין פרק ה' אין הכרח כל כך דשאני התם דהלשון מוכיח שבא לחלוק וכן הוא בההיא דעירובין והיכא דמוכח שאני וכמו שמצינו במאי דנקיטינן דאמתי דר' יאודה הוא לפרש מכל מקום היכא דמוכח הוי לחלוק וכתב הרב תוספת יום טוב בפרק חמישי דחולין מ"ג (ד"ה ומודה ר"י) דאף דתנן אמר ר"י אמתי וכו' מכל מקום מדתני תנא בתר הכי ומודה ר"י וכו' מוכח שבא לחלוק והפוסקים שפסקו שם כר' יהודה משמע להו דאין זו הוכחה או שיש להם טעם אחר ובההיא דערכין דאמר ר' יהודה ממלא חבית וכו' ומתמה עליו ר' יוסי ואמר וכי היאך אפשר וכו' ואמרינן בגמרא דר' יהודה אהדר לר' יוסי ור' יוסי השיבו וחזר ריה"ו ושאלו וחזר והשיבו עי"ש נראה בעליל דלחלוק בא והיכא דמוכח שאני ובריש פרק רביעי דמסכת ראש השנה תנן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים בכל מקום שיש בו בית דין אמר ר' אלעזר לא התקין ריב"ז אלא ביבנה בלבד וכו' עי"ש והרי הוא כמבואר שבא לחלוק וכן בריש פרק ששי דכלאים אמר ר' יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן אבל מה שהביא משאר המקומות הדין עמו דמוכח מהם דאף כשחולק יתכן לומר בלשון אמר פלוני ואין זו השגה אלא סיעתא למה שכתבתי אני הדל בנדפס דלא כמו שנראה מדברי הרב חקרי לב שהבאתי שם (ויש שם השמטת הסופר (בהעתקת דברי הרב חקרי לב) וכן צ"ל אמר ר' פלוני אינו חולק שכנגדו אבל ר' פ' אומר חולק לשכנגדו וזה פשוט וכו') וכן ראיתי עתה סוגיא בגטין פרק מי שאחזו דף ע"א ע"א דתניא אמר רשב"ג במה דברים אמורים בחדש מעיקרו וכו' ושם בעמוד שני אמר ר' יוחנן חלוקים עליו חבריו על רשב"ג וכו' אמר רב פפא אי לאו דאמר רי"ו חלוקים וכו' הוה אמינא לפרושי טעמא דתנא קמא הוא דאתא וכו' עי"ש הרי דאף שאין הלשון מוכיח שבא לחלוק האמת הוא שבא לחלוק ותני למילתיה בלשון אמר רשב"ג ובפרק ר' אליעזר דמילה דף קל"ד ע"א דתניא אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת אמר ר' שמעון בן אלעזר משום ר' מאיר אף טורפין יין ושמן הרי דחולק ותני בלשון אמר והיכא דמוכח שאני ומיהו בההיא במקור מקומו טהור בתוספתא פרק י"ג תנינא לה בלשון ר' שמעון בן אלעזר אומר וכו' עי"ש ועל כל פנים יש לנו הרבה מקומות בש"ס דנקטי לישנא דאמר פלוני במקום שהיה שייך לומר ר' פלוני אומר ובפרק הזורק דף ק"ב ע"א אתמר שתי אמות שוגג שתי אמות מזיד ושתי אמות שוגג רבה אמר פטור רבא אמר חייב ומר אמר חדא ומר אמר חדא עיי"ש ברש"י והוא מוכרח הרי דנקיט לישנא דפלוגתא אף דלא מוכח מתוך דבריהם דלא פליגי ובפרק ואלו מגלחין דף כ"ו ע"ב קרוב לסופו ת"ר היוצא בבגד קרוע וכו' רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר לחבירו וכו' היה שייך לומר אמר רבן שמעון וכו' עי"ש:

וראיתי להעתיק תורף דברי הרב יבין שמועה שבכלל תקכ"ה שרמזתי דב"ק בנדפס בקצרה והוא שהביא דברי הרא"ש בפרק קמא דקידושין אההיא דאמר ר' ינאי בדף ל"א אין תלמיד חכם רשאי לעמוד וכו' והא דלא אמר ר' אלעזר אמר לפי שלא היה בדורו של ר' ינאי וכתב על דבריו וז"ל העולה מזה דפעמים מצינו אמר ר' פלוני ואנו אומרים שחולק בזמן שאינו בדורו של האחר עכ"ל וכונתו דאף דודאי נמצא במקומות רבים לשון אמר בדבר שחולק מכל מקום מסתמא יש לנו לפרש הלשון כפי משמעותו על הרוב שאינו לחלוק ולכן בההיא דרבי ינאי אם היו בדור אחד לא היינו אומרים בפשיטות כל כך מסברא דנפשין שחולק אבל כיון שלא היו בדור אחד שפיר נוכל לפרש שחולק אף דנקיט תנא מילתיה בלישנא דאמר כן נראה מדקדוק לשון הרב יבין שמועה ובזה יתכן שיש לדחות איזהו מקומן מהנז"ל שאינם יוצאים מהכלל אך לא פניתי לעיין בזה ואתה תחזה. שוב אחר זמן (בשנת תרנ"ו) יצא לאור קובץ כנסת חכמי ישראל קונטריס שביעי וראיתי בסי' קכ"ז תורת חכם הרב מוהר"ר חיים יעקב ווירטמאן מאודיסא יצ"ו שכתב (בד"ה העולה) שמדברי הרא"ש בקידושין הנ"ל משמע שאם החולק הוא בדור אחד לא יתכן לומר אמר פ' אלא פלוני אומר והקשה על זה מסוגיא דיומא דף פ' שהביא הגאון מוואלאזין בהסכמתו לספר שדי חמד וכו' ואם כן ליתא להאי כללא דהרא"ש וכו' עי"ש ולפי המובן מדברי הרב יבין שמועה נראה דמתישבת תמיהתו:

גם ראיתי עתה (נזר"ת) בספר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי במערכת המ"ם בכללים על המשניות דף ט"ל אות ל"ה וז"ל לפעמים אף דתני אמר ר' פלוני דמשמע דלא פליג אתנא קמא אשכחן דפליג והאי דנקיט האי לישנא הוא משום שלא היה בדורו של התנא קמא כן כתב בספר יסוד הלימוד כלל יו"ד ועיין תוספות יום טוב פרק קמא דשבועות משנה ד' עכ"ל ושם בקונטריס שיורי טהרה במערכת היו"ד אות ג' רמז לדבריו שבטהרת המים הנ"ל וכתב כמסתפק אם הטעם הנ"ל הוא אמת עי"ש הנה ס' יסוד הלימוד לא ראיתי מעודי ונראה בעליל שדבריו בזה מאיש לוקחו מרן היבין שמועה שלמד כן מדברי הרא"ש ונעלם דבר מהרב טהרת המים ולכן מסתפק אם הכלל הזה שריר ובריר:

ודע דמה שכתבתי בנדפס בשם הרב נחמד למראה ח"א בריש פרק חמישי דמעשר שני (כן צריך להיות ובנדפס כתוב בטעות פ"ה דמעשרות) שהכריח מדברי הירושלמי שם דאף ששנינו כלשון אמר רשב"ג מפרשי לה שבא לחלוק הנה עתה ראיתי בספר טהרת המים הנ"ל בקונטריס שיורי טהרה מערכת היו"ד אות ג' שהביא מה שכתב הרב שפתי כהן בחשן משפט ריש סי' קע"ה שדרך הירושלמי להשתמש בכמה מקומות בלשון אמר בדבר שהוא מחלוקת ואחרי שכן ארחות צדיקים אין זה חידוש מה שמפרשים מתניתין דמעשר שני בדרך זו:

וידידי הרה"ג מוהר"ר שלמה אברהם רזעכטא מעיר אזארקאוו יצ"ו כתב לי בענין זה (בשנת תרב"ן) וז"ל כבוד תורתו הביא בראש ספרו בשם הגאון העמק שאלה הי"ו שתמה על מה שכתב מר בכלל שס"ה היכי דאיתא בגמרא א"ר פלוני בבירור שאינו חולק על הקודם לו מיומא (דף פ') אר"א וכו' והא מוכח בירושלמי פאה (פ"א) דפליגי עכתד"ק ולפענ"ד אינו השגה על דברי כ"ג דהכלל צודק דבבבלי לא מצינו דהוא פלוגתא אבל לעולם י"ל דבירושלמי הוא פלוגתא דמצינו הרבה בש"ס בבלי שלא ראו מקום זה בירושלמי וע"י ביומא (דף ס') ר' יוחנן וריב"ל חד אמר וחד אמר וכו' ובזבחים (דף נ"ד) בעי למימר תסתיים ודחי לה ובירושלמי יומא (פ"ה ה"ו) מפורש דר' יוחנן אמר מחלוקת ביניהן בשירים מעכבין וריב"ל ס"ל משמעות דורשין אב' ובפרט דר' יוחנן גופיה הוא בעל הירושלמי ואי הוו רואין הירושלמי היאך נסתפקו בזה ויעיין מעכ"ת בהקדמת ס' תוספת ירושלים שהאריך להביא ראיות על זה דבש"ס בבלי בהרבה מקומות לא ידעו מירושלמי אם כן א"ש הכלל שכתב כ"ג דכוונת הש"ס דבבבלי לא מצינו חולק על הקודם לו אם כתב א"ר פלוני. אוהבו דורש תורתו באהבה רבה ואהבת עולם שלמה אברהם רעזכטא עכ"ד יצ"ו:

אמר המחבר האף אמנם מישתמען מילוהי דרב רחימא יצ"ו שמחזיק לכלל גמור דלשון אמר אינו בא למידי דפלוגתא לא יתכן לומר כן בכוונתו אחרי שמצינו בכמה מקומות בהיפך כמו שכתבתי בנדפס וגם בקונטריס זה באות זו רק כונתו לדחות ראיות הגאון נצי"ב דאי מהא לא אריא ומצינן למימר דתלמודין סבר דר' יוחנן לא פליג אדרבי אלעזר ואהכי אייתי למילתיה בלשון אמר ר' יוחנן ולא ר' יוחנן אמר אמנם לי הדל אין בדחיה זו כדי שביעה דאף אם נמצא בכמה מקומות דהש"ס בבלי חולק אירושלמי וגם בכמה מקומות לא ראו בבבלי מה שאמרו בירושלמי כדאמר רב יצ"ו מכל מקום מסתמא אין לנו לבדות מלבנו דבר כזה וכל טצדקי דמצינן מיעבד דלא למישוי לתלמודין חולק אירושלמי הכי עדיף כמו שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים ריש סי' ב' והכא דבירושלמי הרי הוא כמבואר דפליגי מסתמא אית לן למימר דהכי סבר תלמודין נמי:

ובמכתב אברך אחד הי"ו כתב לי בענין זה וז"ל בקונטריס הכללים אות א' שס"ה בחקירה דהיכא דאיתא בגמרא ר' פלוני אומר אם הוא בבירור שהוא בא לחלוק או לא יעויין בתוספות חולין דף ח"י ע"ב ד"ה או דילמא ושם ומה שהביא שם מדברי מרן הב"י א"ח סי' רכ"ח תימה שלא זכר שר שסותר א"ע בפרק מהלכות עכומ"ז הלכה י"ג ששם כתב לדברי הרמב"ם איפכא יעו"ש והיכא דאיתא בגמרא אמר ר' פלוני יעויין בגמרא בבבא בתרא דף ל"ח ע"א במתניתין אר"י והתם מוכח להדיא דפליג אתנא קמא וכן איתא התם דף נ"ג ע"ב אר"ש והתם נמי פליגי וכן בריש חזקת אר"י וכן בנ"ד עכ"ד יצ"ו:

ומה שכתבתי בנדפס שם בשם הרב תוספת יום טוב שנמצא במקומות הרבה ששונה התנא בלשון ר' פלוני אומר וכו' אף כשלא בא לחלוק הנה עתה ראיתי במס' ברכות פרק הרואה דף ס"א ע"ב תניא ר' אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך וכו' ר' עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך והכריח הגאון מוהרש"א שם מסוגיית הש"ס בסנהדרין דף ע"ד ע"א דר' עקיבא לא בא לחלוק על ר' אליעזר אלא לפרש דבריו עי"ש ובכריתות דף ו' רשב"ג הצרי אינו אלא שרף כתב רש"י דלפרש בא (אלא דלדעת הרמב"ם רשב"ג בא לחלוק עיין להרב בתי כנסיות דף ד"ן בענין זה) ועיין בס' חדש מגדים חדשים לידידי הרה"ג אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללים שבסוף הספר דף ד' כלל ג' אות א' מה שציין בכלל זה ובספר טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת הריש אות מ"ח ובטהרת המים עצמו במערכת המ"ם בכללים על המשניות אות א' דף ל"ח ע"ג שקיל וטרי בזה ולא יכולתי להבין דב"ק לפי שהספרים שנושא ונותן בהם אין מצויים אצלי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף