שדי חמד/כללים/א/פג
|
< הקודם · הבא > |
פג אינו צריך משמעות הלשון מיצרך הוא דלא צריך ואי בעי עביד וש"ד עיון נו"ב ח"א א"ח סי' א' ד"ה והנה זה לי וכו' ולח"מ פ' יו"ד מהל' גירושין ה"ג נדחק לומר דא"ץ דנקיט הרמב"ם הוא משום שאר חלוקות עי"ש ש"מ דלישנא דא"ץ לא שייך במידי דאי בעי למעבד לא מצי עביד אלא דבההיא דמיירי הרב לח"מ נלע"ד דאינו דוחק אי מיירי נמי לשבע ברכות דכיון דידוע לנו איסור ברכה שא"ץ ממילא נשמע דאסור הוא לברך וכל דליכא למיטעי לא חייש ונקיט לישנא דא"ץ וזה אפשר שהוא דעת רש"י ברכות י"ז ע"ב ד"ה ואינו מברך עי"ש בתוס' והרא"ש שכ' דמשמע דאי בעי מברך וכו' ולהנ"ל ניחא דגם רש"י מודה דלא מצי לברך ולא חייש למידק משום דליכא למיטעי אלא דהתוס' והרא"ש הנ"ל ובתוספותיו לברכות בס' ברכה המשולשת ובתוס' ר"י החסיד שבס' הנ"ל וכן שפ"ו שהבינו מדברי רש"י דיכול לברך היינו משום דאל"כ לא היה צריך רש"י לפרש מידי דמלשון אין מברכין מובן דאינו רשאי) ומצאתי להרב עה"ש בא"ח סי' ר"י אות ו' שכ"כ מסברא דבענייני ברכות הם דאמור רבנן לישנא דא"ץ איסורא נמי משמע ממילא דהוי ברכה שא"ץ עי"ש שלא זכר דברי הפוס' והרא"ש הנ"ל ועי"ש להרב מאמר מרדכי. על כל פנים שמעינן דמשמעות לשון זה הוא דאי בעי עביד. ועיין להרב הנמק"י ביבמות עמ"ש בש"ס ד' ק"ה ע"א יבמה שרקקה תחלוץ ואין צריך רקיקה אחרת כ' דא"ץ לאו דוקא דאי בעיא לא שבקינן לה וכו' וה"ד הרב קה"י במע"ל ח"ב אות י"ט ומש"ש באות ח"י בשם הרפ"ח הל' פסח סי' תמ"ה דא"ץ משמע נמי איסורא לפי הנר' הוא ט"ס כי שם לא נמצא מזה כמ"ש הרואה ואולי צ"ל סי' תע"ב עי"ש למרן הב"י גבי הסבה בתלמיד אצל רבו ושם כ' הרב פר"ח בס"ה דאע"ג דאמרו בש"ס לא צרכיתו איסורא נמי איכא וכו' עי"ש ומ"מ סתמא דמילתא כל שאין הכרח משמעות הלשון הוא דאי בעי עביד ועיין אור לי סי' קל"ה אות כ"ו ולהרבנים ב"ח א"ח רס"י קפ"ב ומאמר מרדכי שם ומוהר"י אסא"ד הו"ד בשו"ת חכמת שלמה (נספח לס' שו"ת הר המור) בד' ל"ז ד"ה ואפי' ומטה אשר בלשונות רי"ו ד' ק"ו ע"ב והרדב"ז בתשו' החדשות סי' של"ט דנקטי הכי במשמעות לשון זה אך ראיתי להג' הרא"ם ע"פ ומן המקדש לא יצא (בפרשת אמור) שפי' אינו צריך אינו רשאי עי"ש ומגטין ד' ל"ה ע"ב רב נחמן אמר אינו צריך וכו' זימנין דגייז דיבוריה וכו' נר' דא"ץ ר"ל אינו רשאי. ומסתמא ימצא עוד כיוצא בזה ומעטים הם. וע"ע להג' חיד"א במחב"ר סי' סד"ר אות ד' דמ"ש אין צריך להבהב משמע דאי בעי מהבהב ועתה נד"מ ס' עמודי אש לאחד מגאוני דורינו יצ"ו ושם בד' ט' ע"ג כ' ע"ד הלח"מ הנ"ל דלא ק"מ דאה"ן דמצי לברך לפי שהיא ברכת השבח וברכת השבח יכול לברך מס' ושכ"כ בשו"מ תועפות רא"ם אה"ע סי' ס"ו. והדר ביה רב ואמר דלא יתכן לומר כן דהא ברכות אלו הם ברכת המצוה לד' הרמב"ם וע"כ כ' ליישב קו' הלח"מ כמ"ש בעניותין דממ"ש הרמב"ם אינו צריך מובן דהוי ברכה שאינה צריכה וממילא דאסור עי"ש וע' שו"ע א"ח סי' קס"ז ס"ה ואם היא נקיה וכו' א"ץ להמתין ובס' בית מנוחה דיני בציעת הפת אות כ"ג דקדק מדקאמר א"ץ מכלל דאם רצה רשאי להמתין דאל"כ הו"ל למימר אינו ממתין והרב חיי אדם בקונטריס נשמא"ד בהל' ברכות כלל ה' אות א' דקדק מלשון הפוס' באיזה מקומות שכתבו דאינו צריך לברך ומכללם השאלתות שהביא הרא"ש בפ' מי שמתו סי' ט"ז דמדכתבו אין צריך לברך מוכח דאי בעי מברך והצ"ע דבדברי השאלתות פ' יתרו סי' מ"ג משמע דאסור לברך וכו' עי"ש ולענ"ד אף זו מן התוכחות דכשכותבים הפוס' בענייני ברכות אינו צריך הכונה דאסור לברך דכיון דא"ץ לברך א"כ הו"ל ברכה שא"ץ ואסור עכ"פ מדרבנן לכ"ע כדאמרינן בברכות ד' ל"ג סו' ע"א כל המברך ברכה שא"ץ עובר משום לא תשא (עיין מה שרשמתי בזה לקמן במע' הבית אות קט"ו) ולק"מ על הרא"ש מגוף דברי השאלתות וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |