בבלי/חולין/יג/א
מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
---|
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: | קכא. | קכא: | קכב. | קכב: | קכג. | קכג: | קכד. | קכד: | קכה. | קכה: | קכו. | קכו: | קכז. | קכז: | קכח. | קכח: | קכט. | קכט: | קל. | קל: | קלא. | קלא: | קלב. | קלב: | קלג. | קלג: | קלד. | קלד: | קלה. | קלה: | קלו. | קלו: | קלז. | קלז: | קלח. | קלח: | קלט. | קלט: | קלט: | קמ. | קמ: | קמא. | קמא: | קמב. |
ואין להן מחשבה אמר ליה מחשבה גרידתא
לא קא מיבעיא ליה כי קא מיבעיא ליה
מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו כגון דהוה
קיימא עולה בדרום ואתיוה בצפון ושחטה
מאי מדאתייא בצפון ושחט איכוין לה או
דילמא מקום הוא דלא איתרמי ליה הא נמי
אמרה רבי יוחנן חדא זימנא דתנן המעלה
פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל
אינן בכי יותן ואם נתכוין לכך הרי הן בכי
יותן העלום חרש שוטה וקטן אף על פי
שנתכוונו לכך אינן בכי יותן מפני שיש להן
מעשה ואין להן מחשבה וא"ר יוחנן ל"ש
אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן הרי
זה בכי יותן הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא
או דרבנן רב נחמן בר יצחק מתני הכי א"ר
חייא בר אבא בעי רבי יוחנן קטן יש לו
מעשה או אין לו מעשה אמר ליה רבי אמי
ותיבעי ליה מחשבה מאי שנא מחשבה דלא
קא מיבעיא ליה דתנן אין להן מחשבה
מעשה נמי לא תיבעי ליה דתנן יש להן
מעשה הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא או
דרבנן ופשיט יש להן מעשה ואפילו
מדאורייתא אין להן מחשבה ואפי' מדרבנן
מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מדאורייתא
אין לו מדרבנן יש לו בעא מיניה שמואל
מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא
פסול שנאמר ושחט את בן הבקר שתהא
שחיטה לשם בן בקר אמר לו זו בידינו היא
לעכב מנין (ת"ל) לרצונכם תזבחוהו
לדעתכם זבוחו: מתני' שחיטת עובד
כוכבים נבלה ומטמאה במשא: גמ' נבלה
אין איסור הנאה לא מאן תנא א"ר חייא ברבי
אבא א"ר יוחנן דלא כרבי אליעזר דאי ר"א
האמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת
כוכבים רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת
עובד כוכבים נבלה הא דמין לעבודת
כוכבים תנינא להא דת"ר שחיטת מין
לעבודת כוכבים פיתו פת כותי יינו יין נסך
ספריו ספרי קוסמין פירותיו טבלין וי"א אף