ערך/קריאת שם
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קריאת שם
לבנו
שם זהה לשני בנים
ברש"י (כתובות פט:) מבואר שלרב חסדא היו שני בנים עם שם זהה, כשהראשון היה מכונה מר קשישא והצעיר מר ינוקא[1].
וכן דוד המלך מבואר בדברי הימים שהיו לו שני בנים בשם אליפלט[2].
אם מותר לקרוא לבנו ולבתו באותו שם
בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סימן עה) נסתפק אם מותר לקרוא לאח ואחות בשם אחד, כגון שהייתה לו בת בשם 'שמחה' וכעת רוצה לקרוא גם לבנו בשם 'שמחה'. ור"ל דמותר וכמבואר בכתובות (שם) ושוב כתב לאסור מכמה טעמים
א) לפי דברי המדרש שבזמנם היו קוראים על שם המאורע, ולכן לא היתה בעיה לקרוא בקריאת שמות שני אחים על שם אותו המאורע. אולם, מאחר וכיום קוראים בשמות על שם האבות "אין זה כבוד לאבות שנראה כאילו יש לו שני אבות. בפרט לפי דורשי הרשומות שכתבו, כי נשמת האב נכללת בנשמת הבן, אין מהראוי לקרוא לשניים מילדיו באותו שם.
ב) טעם נוסף לאיסור, אם שני האחים בעלי אותו שם ידורו בבית אחד עם נשותיהם, עלול להיגרם מכך מכשול.
ג) משום עין הרע.
ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סימן נו) ג"כ דן בכך, ונקט לדינא שאמנם לכתחילה אין ראוי לקרוא לאח ואחות בשם בעל שורש אחד (כגון אליעזרה ואליעזר, או צבי וצביה), וכמו כן אינו מן הראוי לקרוא לבת בשם של בן (וכך להיפך), אולם אפשר להתיר לשואל אם הוא עומד על הדבר.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |