ערך/אהל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אהל

בניית אהל בשבת

אהל קבע

בגמרא בשבת (קלח.) מבואר שעשיית אהל קבוע בשבת אסורה משום בונה וחייב חטאת. וברמב"ם (שבת פ"י הי"ג) פסק שהוא משום תולדת בונה. וכ"כ הכלבו (סימן לא), המשנה ברורה (סימן שטו סק"א) ובשו"ע הגר"ז (שם אות א). והתפארת ישראל (כלכלת שבת, בונה, ד"ה תולדות) ביאר שאהל שאינו מחובר לקרקע הרי הוא תולדה כיון שבמשכן היו האדנים מחוברים לקרקע.

תוספת קבע על אהל קבע

הפמ"ג (סימן שטו א"א סק"א) דקדק לשון השו"ע שתוספת קבע באהל קבע אסורה מדאורייתא[1], והו"ד בשער הציון (סק"ו)[2].

גג בלי מחיצות

דעת הפרי מגדים (סימן שטו מ"ז סק"א וסק"ח) שאף גג ללא מחיצות הוי דאורייתא. וכן משמע דעת המשנה ברורה (שם סק"א וסקי"ז).

אהל עראי

מבואר בשבת (קכה: וקלז:) ובעירובין (מז. ופו:) שאסור לעשות אהל ארעי בתחילה בשבת. וביאר הרמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ז) שטעם איסורו שמא יסתור או יבנה אהל קבוע. וכ"כ התוספות (שבת קלז: ד"ה דרבי) וכ"ה בעולת שבת (סק"א) שו"ע הגר"ז (אות א) ובמשנה ברורה (סק"א).

תוספת על אהל עראי

מבואר בגמרא בעירובין (קב.) הני כיפי דארבא בזמן שיש בהם טפח כו' למחר מביא מחצלת ופורס עליהם מאי טעמא מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי. וכ"פ הרמב"ם (שם) והשו"ע (ס"ב).

התוספת חוץ מהכריכה

כתב השו"ע ששיעור טפח הנצרך להתיר פריסת תוספת האהל בשבת, היינו לבד מהכריכה. וביאר המשנה ברורה (סקט"ז) שבלאו הכי אסור כי אינו עשוי לשם אהל. וכ"כ במכתם לדוד (או"ח סימן א ד"ה מעתה) שאין התר טפח פתוח אלא כשעוי לאהל אך אם עשוי לסגירה ופתיחה אי"ז מוסיף אלא מתחיל והוכיח כן מדברי הריטב"א בעירובין.

כשעושה גג ללא מחיצות

דעת הרא"ש (ביצה פ"ד סימן יא) והר"ן (נו.) שאף גג ללא מחיצות אסור כל שנעשה להאהיל אסור[3]. וכן פסקו המגן אברהם (סק"ז) והמשנה ברורה (סק"ב, סקט"ו, סקי"ז, סק"כ).

פתיחת ונשיאת מטריה בשבת

דעת הנוב"י מהדו"ת לאסור פתיחת מטרייה בשבת משום עשיית אוהל עראי, וביותר יש לחוש בזה משום איסור דאורייתא לדעת הרי"ף. אולם דעת החת"ס להתיר, כיון דהוי בנין לשעה.

לענין נשיאת מטריה הפתוחה מער"ש, דעת הנוב"י דמעיקר הדין אין איסור לנושאה בשבת, אך מ"מ אסור משום מראית עין, דשמא יחשדו הרואים שפתח אותה ביום השבת.

קישורים חיצוניים



שולי הגליון


  1. וכן נקט במשבצות זהב (שם סק"ח). ועיין כף החיים (אות א ואות י) שכתב לדברי הפמ"ג דאפשר שהוא מדאורייתא.
  2. וכן משמע שנקט המשנ"ב (סקי"ז). וכ"כ התפארת ישראל (שם)
  3. ובתפארת ישראל (שם) כתב שבמתכוון לשם צל אסור מדרבנן אף בגג בלא מחיצות.
מעבר לתחילת הדף