שו"ת הרא"ש/צח/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:49, 16 בינואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: עיצוב וסדר בתבניות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png צח TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צח - סימן ז

אחין או שותפין שבאו לחלוק ויש להם שטרי חובות ישומו בית דין השטרות כל שטר ושטר לפי שוויו לפי קירוב הזמן וריחוק הזמן ולפי נכסי הלוה והערבון ובטחון החוב ויחלקו בגורל דבכל דבר שייך ביה חלוקה ואם אין בו שיעור חלוקה חולקין בדין גוד או אגוד כדתנן (ב"ב י"א) כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים ובשטרות איכא שיעור חלוקה על פי שומת בית דין ומצינו שומא בשטרות כדגרסינן בפרק קמא דמכות (ג’) מעידים אנו בפלוני שחייב לחברו אלף זוז על מנת שיתנם מכאן ועד שלשים יום והוא אומר מכאן ועד עשר שנים ונמצאו זוממין אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז מכאן ועד עשר שנים והכי נמי איכא אומד בכתובת אשה היושבת תחת בעלה שאם באת למכור טובת הנאת כתובתה שאם תתאלמן או תתגרש שיזכה הקונה כדאיתא נמי בפ"ק דמכות (ג’) מעידים אנו על איש פלוני שגרש אשתו ולא נתן לה כתובה והרי היא יושבת תחתיו והלא היום או למחר סופו ליתן כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה זו שאם תתאלמן או תתגרש יקנה הקונה ואם מתה היא ירשנה בעלה הרי מצינו שומא בריחוק הזמן ועוד מצינו מעלה בשטר חוב יותר על שטר חוב אחר לפי נכסי הלוה כדאיתא בפרק בתרא דכתובות (ק"י) שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה רב נחמן אמר זה גובה וזה גובה ורב ששת אמר הפוכי מטרתא למה לי ומסיק דפליגי דאית ליה לחד בינונית ואית ליה לחד זיבורית רב נחמן סבר בשלו הן שמין זה גובה וזה גובה אזיל בעל זיבורית וגבה בינונית והוי גביה עידית ואתי אידך ושקיל זיבורית וכיון שמצינו שומא בכל צדי החובות בקירוב זמן וריחוק הזמן ונכסי הלוה כל זה ישומו בית דין ויחלוקו ואם הוא שטר חוב אחד יכול אחד מהם לומר גוד או איגוד ואם אחר ששמו בית דין וחלקו בגורל נתקלקל חוב אחד מהם מזל רע דידיה גרם ומכל מקום מחמת חששא זו שמא יתקלקל אחד מן החובות אין לבטל החלוקה מעיקרא ולא דמי להא דאמרינן בפרק קמא דבתרא (י"ב) תרתי ארעתא חד מהאי ניגרא וחד מהאי ניגרא אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום ורב יוסף אמר זימנין דהאי מידויל והאי לא מידויל והלכתא כרב יוסף דלפירש"י מיירי בשני אחים שבאו לחלוק והאחד יש לו שדה במצר אחד מן השדות ורוצה שיתנו לו במצר שלו בהא קאמר רב יוסף שיכול לעכב עליו מהאי טעמא דזימנין דהאי מידויל וכו' ואינו דומה לנדון זה כלל וגם לפי' ר"ת דמפרש דאיירי בשני אחים שבאים לחלוק אותן שתי שדות והאחד אומר טול אתה אחת ואני אחת והשני אומר נחלוק כל אחת לשתים ובהא קאמר רב יוסף שיחלקו כל אחת לשתים משום דזימנין דהאי מידויל וכו' אבל הכא לא מצי למימר איני רוצה לחלוק שמא יתקלקל חוב אחד אלא אני רוצה שנהיה שותפין בכל החובות דהתם נמי לא קאמר רב יוסף אלא שבכל שדה ושדה יש בה שיעור חלוקה וראוי לחלוק הילכך בטעמא כל דהו מצי למימר אני רוצה ליטול חלק בכל שדה ושדה אבל אם לא היה בכל שדה ושדה שיעור חלוקה והאחד אומר לחלוק שדה כנגד שדה והשני אומר לא נחלוק דטעמא דהאי מידויל והאי לא מידויל לא מצי מעכב החלוקה אלא חולקין בעל כרחן ומכאן ואילך יהא תלוי לכל אחד לפי מזלו וכן בשטרי חובות נמי כי חכמים ראו שטוב לתקן חלוקה בכל דבר של שותפות אם יש בו שיעור חולקין בגורל ואם לאו בגוד או איגוד משום דקדרה דשותפי לא קרירא ולא חמימא וכל שכן בשטרי חובות של גוים שצריך טורח והשתדלות גדול להציל מידם והשותפין כל אחד יסמוך על חברו ויתקלקלו החובות ולכן טובה החלוקה.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.