מנחת שי/דברי הימים א/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:29, 4 באוגוסט 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית של הטקסט פורסמה ברשיון נחלת הכלל ב'ספריא' ועברה התאמה ע"י חברי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png דברי הימים א TriangleArrow-Left.png יב

א

לציקלג. ברוב המדוייקים מלא יו"ד:

ב

ומשמאלים. בנוח האל"ף:

ובחצים. בפתח הבי"ת לא בשוא כמו שהוא בדפוס ישן:

ג

השמעה. בדגש השי"ן ברוב הספרים:

ויזואל. ויזיאל קרי וכן הוא למערבאי:

הענתתי. בדגש הנו"ן:

ד

וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים . כאן הוא סוף פסוק בכל ספרים כ"י ובדפוסים ישנים וראש פסוק שלאחריו וירמי' ויחזיאל וגו':

ו

החריפי. החרופי ק':

ח

מן הגדוד. קא שכיחן ספרי דכתיבין טפי מן ארבע מאה שנין וכתיב בהן הגדוד בשני דלתי"ן ובשורק ואיכא נוסחי דכתיבין הגדור בשורק ורי"ש וס"א בחולם ורי"ש:

ט

למצד. הוקל המ"ם כדלעיל סימן י"א ולקמן בהאי סי' והלמ"ד בלא מאריך מכלול דף נ"א:

ערכי צנה ורמח. בכל ספרים מדוייקים וישנים כ"י וגם מהדפוס כתוב ורמח ובדפוסים אחרונים כתוב צנהומגן ובודאי כי טעות נפל בהם ולקמן נמי בהאי פרשתא כתיב בני יהודה נשאי צנה ורומח והכי מייתי להו בעל מאיר נתיב:

וכצבאים. האל"ף נחה למשך והיו"ד נעה והוא למ"ד הפעל ויו"ד הרבים חסרה ושרשו צבי מכלול דף רל"ט ושרשים ועיין מ"ש בתילים סימן ק"ד וסימן קי"ו:

יא

משמנה. במקצת מדוייקים מ"ם ראשונה בחיר"ק ובמקצתם בפתח:

טז

גדיותיו. גדותיו ק':

יז

למצד. הוקל המ"ם כחברו של מעלה ר' יונה בספר הרקמה ונשתנה זה להיות בקמץ הצד"י וכן מסור עליו ב' חד קמץ וחד פתח וסימן למצד מדברה פתח. עד למצד קמץ:

יט

השלושים. השלישים ק':

כא

עדנח. בחי"ת במקצת מדוייקים ובמקצתם עדנה בה"א ואם הוא בחי"ת הנו"ן בפתח. ואם בה"א הנו"ן בקמ"ץ:

כג

עד למחנה גדול כמחנה. הנו"ן בציר"י בשניהם במדוייקים:

כה

ושמנה מאות. במקצת מדוייקים מלא וא"ו אחר מ"ם. וכן משמע ממסורת דסוף ירמיה ואע"ג דהתם קאמר שמונה ג' מלאים בנביאים בלא וא"ו בראשית המלה ומסיים בה וכל ד"ה דכוותא מלא מסתברא דהה"נ ושמונה כיון דחזינן בספרי דיקי דכולהו מלאים בד"ה:

לח

הראובני. נקוד הרי"ש שורק והאל"ף נחה כמ"ש עתים רבות:

לט

באו חברונה. בכל מדוייקים מלא וא"ו וכן במסורת יהושע י' נמסר חברונה ט' ח' מלאים וא' חסר והתם חשיב לכולהו ולא מסיק בה מילתי הי ניהו החסר אמנם בשמואל ב' ריש סי' ב' על ויאמר חברנה נמסר לית חסר:

כל שרית ישראל. לית וחסר אל"ף כמו שארית. ולשון רש"י לכך חסר אל"ף ר"ל אפילו שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה:

מא

מאכל קמח. בטעם פזר גדול ואינו סמוך:

וצמקים. י"ס וצמוקים מלא וא"ו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.