ספר יראים/שצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר יראים שצב

סימן שצב [יב]

לא יראה בך ערות דבר. הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו צוה הקב"ה שלא להזכיר אדם דבר קדושה במקום ערוה דכתיב בפ' כי תצא כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ותניא בספרי ושב מאחריך מלמד שהעריות מסלקות את השכינה פי' ראיית (א) העריות. פי' ערוה אותו מקום של איש ואשה דכתיב ערות אחותך לא תגלה וכולהו עריות האמורות שם פי' ערוה הנשכבת ובברכות פ' מי שמתו (כ"ה ב') אמרינן ערוה בעששית אסור לקרוא ק"ש כנגדה שנאמר ולא יראה בך ערות דבר (והא מיתחזיא ואמר מר (ב) עובד כוכבים ערום אסור לקרוא ק"ש כנגדו דאע"ג) דכתיב אשר בשר חמורים בשרם אשכחן דאיקרו ערוה דכתיב וערות אביהם לא ראו. ולבו רואה את הערוה לק"ש מותר לתפלה אסור דכולהו תנאי דשרו לא אשכחן דשרו אלא לק"ש אבל לתפלה לא ואמר רבא (ג) לתפלה אם היה לבו רואה את הערוה אסור שנאמר (מ"א ט' ג') והיו עיני ולבי שם כל הימים. כתב בהלכות גדולות. תניא בברכות פ' מי שמתו (כ"ד ב') היה טלית של בגד ושל עור חגורה לו על מתניו מותר לקרוא ק"ש ולתפלה עד שיכסה לבו פי' לא יתפלל ערום אבל מטעם לבו רואה את הערוה די לן בהפסקת טלית ועור. וכי מהניא הפסקת טלית או עור או חגור כשהוא חגור למטה על בשרו למטה מלבו אבל חגור (מלמעלה) (ד) ממלבושיו אין זה הפסק שהרי המלבוש עושה הכל אחד וכל מה שתחת המלבוש אינו מפסיק חגור שעל המלבוש. תולדות. עריות שאינן נשכבות שאינן אותו מקום דאמר ר' יצחק (ברכות כ"ד א') טפח באשה ערוה (ה) ומוקמינן בברכות פ' מי שמתו לק"ש דאפילו אשתו כי מגלה טפח מינה אסור לקרוא ק"ש כנגדה פי' טפח שדרכו להתכסות ואמר רב חסדא שוק באשה ערוה דכתיב גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך גם תראה חרפתך ואמר רב ששת שער שבאשה ערוה דכתיב שערך כעדר העזים ואמר שמואל קול באשה ערוה דכתיב כי קולך ערב פי' קול של שיר (ו) וכל הני פירש רב יהודאי גאון ז"ל לענין ק"ש הלכך אסור לומר ק"ש או דבר קדושת בשמיעת קול שיר של אשה ובעונותינו בין הגוים אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרים מללמוד (ז) בשמיעת קול נשים ארמיות. עקבו רואה את הערוה מותר נוגע אביי אמר אסור ורבא אמר מותר ואע"ג דהא ליתא מיע"ל קג"ם (ח) מסקינן (ברכות כ"ה ב') כאביי ולבו רואה את הערוה פירשנו (ט) לק"ש (מותר) אבל לתפלה אסור והא דתנן יתכסה במים ויקרא הני מילי במים עכורים אבל בצלולים לא (י) ולתפלה אפילו עכורים לא דהא לבו רואה את הערוה ואם הם כל כך צלולים שדרך המים נראית ערותו מבחוץ אפילו לק"ש אסור.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.