ריטב"א/שבועות/יא/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא מעתה לא תיפסל בטבול יום. פירוש דלא אשכחן קדושת דמים דתפסל בטבול יום ואע"ג דאשכחן חולין שנעשו על טהרת הקדש שנפסלין בטבול יום כדאמרינן בסוף מסכת נדה דיולדת שהיא טבולת יום ארוך שיושבת על דם טוהר מערה מים לפסח ואמרינן דמערה אין נוגעת לא י"ל דההיא כמ"ד חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמו א"נ דהתם משום גזירה דפסח עצמו וכ"ת כל קדושת דמים נמי מפסיל מיפסלה פי' כל קדושת דמים כזו בסופה לבא לקדושת הגוף והתנן המנחות פי' הנאכלות לאחר קמיצה מועלים בהם משנתקדשו ואפי' קודם קמיצה וקודם נתינה בכלי שרת לפי שיש מעילה גם בקדושת דמים:
מעתה תיפסל בלינה אלמה תנן הקומץ והלבונה וכו'. סיפא דאידך דהמנחות היא והא דפליג לה תנא בתרי בבי דתרווייהו חדא דינא אית להו היינו משו' דקתני בסיפא דהא וחייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא משא"כ בריש' ותלמודא לא אייתי הכא אלא מה דצריך מינה:
קדשו בכלי אין לא קדשו בכלי לא וא"ת ודלמא כלי זה היינו מכתשת י"ל דדומיא דאידך דהוי כלי שרת ממש שמשרתין בו בקדש וא"ת א"כ תיקשי קטורת דהא קטורת בנתינה דמכתשת נפסלה בטבול יום וי"ל דכלי שרת דנקט משו' שארה וא"ת א"כ אמאי נקט קטורת דאי משום מחוסר כפורים היינו טבול יום וי"ל דנקט ליה משום לינה מיהת דאי לא אמאי נקט קטורת ועוד דאי קטורת מיפסלה בלינה והכא משום שארא נקט אמאי לא קתני גבי מכתשת נתנה במכתשת נפסלה בלינה אע"ג דלא קתני מחוסר כפורים משום דמחוסר כפורים וטבול יום כחדא הוא אבל לינה וטבול יום לאו חדא הוא:
שאני קטורת הואיל וצורתה כל השנה כולה. פירוש רש"י ז"ל ולית ליה עבור צורה ולהכי לא מיפסלה בלינה מדאורייתא והא דקתני קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בלינה מדרבנן בעלמא אבל יש שפי' דלעולם דאורייתא אלא דאהני ליה מה שאין לה עיבור צורה שלא תפסל בלינה אע"פ שהיא קדושת הגוף עד שתהא בכלי שרת וא"ת ואמאי לא מוכרח ליה שאינה נפסלת בלינה מדאמרינן במסכת כריתות שהיו מפטמין אותה מתחילת השנה לצורך כל השנה וי"ל דאה"נ אבל ניחא ליה לאיתויי האי דהכא דמוכח מינה דשייך בה פיסול לינה מיהת כשקדשה בכלי אלא דעבור צורה מהני לה שלא ליפסל עד שתקדש בכלי ויש בפי' בתוס' הואיל וצורתה כל השכה לכך נתנוה במכתשת להתקיים בצורתה כל השנה הלכך אינה נפסלת שם בלינה אבל במחתה אין נותנין אותה אלא להקטיר ולכך מיפסלה בלינה ולשון הגמרא משמע יותר כפירוש רש"י ז"ל:
מ"מ קשיא וכי קדושה שבהם להיכן הלכה כלומר ודאי שפיר מוכחת מקטורת שמחללין אותה כשהיא בקדושת הגוף ומיהו צריכין אנו לשאול קדושה שבהם להיכן הלכה שהרי אין קדודת הגוף מתחלל:
אמר רבה לב ב"ד מתנה עליהם. פי' על התמידין בעת קנייתם שאם לא הוצרכו יהיו לדמיהן ודשלא הוצרכו אין כאן קדושת הגוף והכי הם כתלויים ועומדים אם הוצרכו או לא ולא שייך להכא לומר דבדאורייתא אין ברירה אלא כמתנה על א' מב' דברים כדמוכחנא בדוכתה במסכת עירובין בס"ד ומדנקט לישנא דלב ב"ד מתנה משמע שאין צריך תנאי מפורש וכדמפורש דמי ודברים כאלו בלב כל אדם והוו דברי' דמסתמא כל מה שיכולין ב"ד לתקן בם יתקנו:
הא דאמר לדמי עולה הא דאמר לדמי נסכים. פי' דכי אמר לדמי עולה שהוא עצמו ראוי לה אינו נתפס לדמיו אבל כשאמר שיהיו דמיו לנסכים דזכר גופיה אינו ראוי להיות נסכים תנאו תנאי ואע"ג דנסכים נמי למזבח וכ"ש בתמידין אלא שמתנין בהם שיהיו מותר תרומה כדומה שהיא רקועי פחים ולפום הא בעינן לומר דהא דלב ב"ד מתנה עליהם שיהיו לדמיהם לא לדמי מכירתן של תרומה אלא למה שהיה דמיהן אם לא לקחום שהיו מותר תרומת שהיא רקועי פחים כדפירש"י ואין זה כדמי של עולה. שפי' לדמי עולה וזה ברור. איתיביה פר ושעיר של יוה"כ פי' הפנימיים ושעירי ע"ז פירוש שהפרישן ב"ד שטעו בהוראה של ע"ז שאבדו והפרישו אחרים תחתיהם פי' ואין להם תקנה לגופם דפר ושעיר אם מניחין אותם עד יוה"כ אחר תעבור שנתן. ושעירי ע"ז אין לומר שנמתין עד שיטעו בהוראה של ע"ז אחרת דהא ליכא למימר כולם ימותו. דברי ר"י פי' דסבר דאפי' חטאת צבור שנתכפרו בעליה באחרת למיתה אזלא כדין של יחיד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |