שו"ת הרא"ש/סח/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:45, 17 ביוני 2020 מאת המגיה (שיחה | תרומות) (תיקון תצוגה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png סח TriangleArrow-Left.png ל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן ל 

ועוד ילמדנו רבינו יורשי ראובן ואחיו מכרו קרקע לשמעון ובא לוי והוציא שטר חוב על ראובן ותבע משמעון שיפרע לו חובו מדמי הקרקע והוציא שמעון שני שטרות קדמונים שנתחזקו ליהודא על ראובן שנתנו לו במתנה יורשי יהודא בכתיבה ומסירה ושטרות אלו הם כתובים על הקלף קרועים באמצע האחד לרחבו והאחר לארכו והקרעים אינן שוין אלא נוטין לצדדין וטען לוי ששטרות אלו הקרועים שהן פרועין ואין לחוש בהן והשיב שמעון אין הקרע שלהן דבר שיש בו חששא כיון שאינו שתי וערב ויותר שכנגד קרע והשיב לוי שאין אלו טענות שמן הנהוג והידוע שאין הכל בקיאין בקריעת שתי וערב ואין דרך העולם מי שיפרע שטרו קורעו ומצניעו אצלו באיזה דרך שיתכן לו ואינו מקפיד על שתי וערב יותר שהקרעים הם בסכין ולדעת ואינן בכפל השטרות לא טענת נתקרע מעצמו ומקורע דגמרא יראה זה שאומר קרע בית ידן שבית דין זריזין ובקיאין ונזהרין אבל האחרים אין מקפידין ואנו מסכימים להסכמת מורינו שיגדל כבודו בישועת השם

תשובה ומה ששאלת שני שטרות שיצאו בפני בית דין כתובין על הקלף וקרועים באמצע האחד לארכו והאחר לרחבו והקרעין אינן שוין אלא נוטין לצדדין ובשביל שאין הקרע שתי וערב נולד הספק אי קרינן בהו נקרע או נתקרע וכתבת שהקרעים הן בסכין ולדעת ואינן בכפל השטר לטעון טענת נתקרע מעצמו לשון הברייתא (ב"ב קסח) כך הוא נקרע פסול נתקרע כשר ופשטא דברייתא כל קרע שאני יכול לתלות שנתקרע מעצמו השטר כשר כיון שיצא מתחת ידי המלוה מקויים לא מחזקינן ביה ריעותא אבל אם ידוע שנקרע בסכין ודאי ריעותא היא שהמלוה נזהר בו יפה שלא נקרע בידים בסכין והיינו נקרע דברייתא ובהא ליכא לספוקי מידי וגמרא דקא בעי היכא דמי נקרע והיכא דמי נתקרע ואמר רב יהודה נקרע קרע של בית דין נתקרע קרע שאינו של בית דין והיכי דמי קרע של בית דין אמר רב יהודה מקום העדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב מיירי כשאין יכול לעמוד על הקרע אם הוא בסכין או אם נקרע ממילא ובהא קא יהיב גמרא סימנא להבחין בין נקרע ממילא ובין נקרע מחמת פרעון וקאמר אביי דכל קרע שלא נעשה בסכין צריך שיהיה שתי וערב ואי לא תלינן דממילא נקרע אבל קרע שיש לעמוד ולהבחין שבסכין נקרע אפי' אינו שתי וערב אין לך ריעותא גדולה מזו.



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף