שו"ת רדב"ז/תשפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה על ענין מה שנהגו לכתוב בשטרות נאמנות למלוה אם מועיל נאמנות זה לומר לא נפרעתי:
תשובה הדבר ברור שהוא נאמן לומר לא נפרעתי אם אין שם עדים שפרעו. ומה שכתב הרשב"א שאינו נאמן לומר לא נפרעתי שלא האמינוהו אלא על ענייני השטר כגון שטוען שטר אמנה וכיוצא בו בדרך שהיו רגילין לכתוב בזמנו ז"ל אבל אם כתב נאמנות סתם כאשר נהגו בזמנינו זה עיקר הנאמנות לא נכתב אלא כדי שלא יאמר פרעתי ויחייבנו שבועה. הילכך כיון שכתב לו נאמנות סתם מועיל לכל הטענות ויפרע השטר ואם יש לו עליו טענה חוזר וטוען וכן כתב הרב ז"ל. ולענין הנאמנות יש בו ג' חלוקות אם בא ליפרע מנכסיו שלא בפניו מועיל הנאמנות ואינו חייב שבועה ואם בא ליפרע מן היתומים אין מועיל הנאמנות שכבר יצאו הנכסים מרשות הבעלים ונכנסו לרשות היתומים ואם בא ליפרע מן הלקוחות פלוגתא דרבוותא ומסתבר דמשביעין אותו שאם האמינו על עצמו לא האמינו על הלקוחות וכן ראוי לדון וכן דעת הריא"ף ז"ל. ולענין משועבדים כאן ובני חורין במקום אחר העלה הרשב"א ז"ל שהכל לפי ראות ב"ד כפי ריחוק המקום וגם יש לב"ד לראות אם יש חירום במדינות ואם השיירות מצויות אם לא. ולענין מי שאמר לחברו קנה סחורה זו ואהיה שותף עמך בדידי הוה עובדא בבחרותי וטען שכנגדי לא הייתי בקי בסחורה זו ונתחייב לפרוע חלקו מדין ערב מכח תשובת הרשב"א סי' אלף וששה. וכן נהגו במצרים שאומר א' לחברו בינינו כלומר יהיה הדבר הזה בינינו והיו דנין בו דין שותפות גמורה בין לריוח בין להפסד בלא קנין וכלל גדול בדינין הכל כמנהג המדינה. ולענין המלוה על המשכון ופרע לו ונאבד אח"כ שחייב המלוה באחריות המשכון לעולם כך העלה הרשב"א ז"ל ומסתברא לי שאין הדברים אמורים אלא בסתם אבל אם אמר לו בא וטול את שלך נפטר מהאחריות כדאמרינן גבי אומן דקיימא לן האומנין שומרי שכר הם ואם אמר בא וטול את שלך נפטר. ולענין בריא שחלק נכסיו לא אמרינן ביה דאם הראשון היה ראוי לירש דירושה אין לה הפסק דלא אמרינן הכי בש"מ שמתנתו בשעה שהוא ראוי לירש ולפיכך הוי ירושה ואין לה הפסק אבל לא אמרינן הכי בבריא וכן כתב הרשב"א ז"ל. עוד העלה שמי שקנו מידו שיכתוב שטר מחילה לחברו הוי קנין דברים ואינו כלום ומ"מ נ"ל שאם עשו חשבון בפני שנים וקנו מידו שיכתוב לו שטר מחילה אע"פ שאין כופין אותו לכתוב לו שטר הם הם עדי מחילתו שלא נשאר לו כלום וכותבין לו שטר שעשו לפניהם חשבון ושקנו מידו לכתוב לו שטר מחילה ולענין מי שקנו ממנו שיתן לפלוני מנה לאחר שלשים לא קנה דבשעת הקנין הדר סודרא למריה ואם מן הסתם קנה דהוי כאומר מעכשיו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |