גליוני הש"ס/שבת/עז/ב
גליוני הש"ס שבת עז ב
כל חללי עלמא. נ"ב עיין פירש"י ובחידושי הרמ"ה סנהדרין צ"ז א' אהא דאמר שם דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוי משני בדיבורי' כ' כל חללי דעלמא כל מרגליות ואבנים טובות שבעולם עכ"ל נ' דמפרש ליה מל' תיכי חלילתא לעיל נ"ז א':
סודרא סוד ד' ליריאיו. נ"ב דוגמתו רש"י נדה י"ב ב' ד"ה סודני דתלמידי חכמים קרוים סודני על שם סוד ד' ליריאיו:
שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. נ"ב נ' טעם הפי' הזה דכיון דאבר קטן כולל ב' פנים דיש לפרש אבר קטן כמשמעו ויש לפרשו ג"כ אבר של קטן לכן מפרשי' ליה בתרוייהו אבר קטן של קטן וכאילו נאמר כן להדיא אבר קטן של קטן ותיבת קטן סתם נמי הואיל ולא נתפרש שיעור הקטנות לכן מפרשי' ליה אקטנות ביותר דהוא קטן בן יומו ויש כזה תיבת קטן סתם במשנה והכוונה אקטן משנולד במשניות כלים פכ"ז משנה ה' חלוק של קטן רא"א כל שהוא כו' ובפיה"מ להרמב"ם וחלוק של קטן בגד הנער הקטן בעת שנולד הנער וכן בפי' הרא"ש חלוק של קטן שמלבישים לקטן כשנולד עכ"ל וע"ע כזה לקמן צ"ד א' תוד"ה אבל אדם חי נושא את עצמו דכ' תימא דבריש נוטל (קמ"א ב') משמע דפליגי נמי באדם דקאמר גבי תינוק רבא כר' נתן ס"ל כו' ושמא ההיא דבפ' נוטל איירי בתינוק בן יומו עכ"ל הרי דרבא אמר שם קמ"א ב' תינוק סתם ע"ש אמר רבא הוציא תינוק חי כו' וכתבו תוס' דאיירי בתינוק בן יומו ואולם י"ל דשם הכוונה דכיון דאמר סתם א"כ גם תינוק בן יומו בכלל ולכן משום תינוק בן יומו הוצרך לומר דרבא כר' נתן סבירא ליה ואולם אין זה דיוק דהא שפיר אמר רבא חייב משום כיס ולא הזכיר תינוק משום דכיס פסיקא ליה דלעולם חייב משא"כ בתינוק יש חילוק בין בן יומו ליותר ועל כרחך דמבינים כוונת רבא אתינוק בן יומו דווקא ודו"ק היטיב וכך הוא משמעות ל' התוס' דלקמן צ"ד א' הנ"ל וגוף הך דכאן דמשערינן באבר קטן של קטן בן יומו עיין דוגמא בירושלמי תרומות פ"ח ה"ג וכמה שיעור נקב כו' ראש אצבעי קטנה ר' יעקב כו' עד כדי שלא תכנס ראש אצבע קטנה לתוכה של תינוק בן יומו:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |