גליוני הש"ס/שבת/יד/ב
גליוני הש"ס 
שבת יד ב
גזרו טומאה על ארץ העמים. נ"ב עיין רש"י דהוא משום ספק קברות ויל"ע אם הי' אפשר לדעת במקום מארץ העמים בוודאי דלא נקבר אדם שם [דיש בדיקה בזה עיין לקמן ל"ד א' תוס' ד"ה כל] אם הי' המקום ההוא טהור כיון דרק מחשש קברות גזרו וכאן הא אין חשש א"ד אחרי שגזרו על ארץ העמים בכלל שוב היא טומאה עצמותית והארץ עצמה מטמאה אפי' אין שם קבר דלא חילקו בגזירתם רק הואיל וברובה יש לחוש לקברות גזרו על הארץ בכלל שתטמא בעצמה ואפי' יהי' נודע שאין שם קבר ועיין כלים פי"ז מי"ד ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה כו' ובר"ש בעושה כלים מן הנבראים כו' מיירי דאי במינים עצמן שהן טמאים כעין הארץ שנבראת ביום הראשון ואיכא ארץ העמים כו' ע"ש ומשמע מל' הר"ש הנ"ל כסברא השני' הנ"ל דאל"כ הא אין הארץ מטמאה כלל רק האדם המת שבו הוא שמטמא והאדם הרי לא נברא ביום הראשון וע"כ דהארץ עצמה מטמאה וכסברא הב' הנ"ל ודו"ק היטיב מאד:
אתו אינהו גזור ולא קיבלו מינייהו ואתו תלמידיהו גזרו וקיבלו מינייהו. נ"ב כזה לקמן י"ז א' ועבודה זרה ל"ו א' וחולין י' א' ותוס' בבא קמא פ"ב ב' ד"ה ואסור וע"ע סנהדרין י"ד א' סמכי' ר"ע ולא קיבלו סמכי' ר' יהודה בן בבא וקיבלו ולקמן כ"א ב' אמרוה כו' משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה כו' משמי' דר' יוחנן וקיבלה ועיין חידושי גור אריה כאן ד"ה אלא אתא כו' עש"ה ועיין תוס' גיטין ל"ו ב' ד"ה אלא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |