גליוני הש"ס/קידושין/סג/ב
גליוני הש"ס קידושין סג ב
קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתי' ובא אחד ואמר אני קידשתי'. נ"ב ע' ירושלמי כאן וע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ד אות ל"ב ספק במי ששם אדם בחיקו בלילה דבר שאין בו סימן ולא הכירו ולמחר בא אחד ואמר לו אני הייתי המשים החזירהו לי אי צריך להחזיר עש"ה וע"ש ג"כ אות ל"ג וע' ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ו בסופה ע"ש בפני משה ד"ה אנא הוא דטעית עש"ה:
שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. נ"ב כל' זה לקמן ע"ט א':
אף נאמן לכנוס. נ"ב ע' ר"ן שכ' ואעפ"י שאין דשב"ע פחות משנים וע"א דמהימן לומר מת בעלך היינו טעמא משום דאיהי דייקא ומינסבא ומתוך חומר כו' והכא ליתי' להאי טעמא התם הוא שבא להוציאה מחזקתה אבל זה שמעמידה בחזקתה אלא שאומר שנתקדשה לו נאמן עכ"ל והכוונה דזה לא חשוב מעיד נגד החזקה דהוא רק מברר החזקה דהית' בחזקת מקודשת ולא נודע למי ובא זה ומברר שלו היא שמקודשת וכל כה"ג נאמן שפיר וע' כזה בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שנ"ג שאלת למה אמרו מגו לאפוקי ממונא לא אמרי' מה ראו לומר כן והא מיגו דאוריתא היא כו' וכ' ע"ז הרשב"א בתשובה שם ומה שבאו לסמוך עליו תחלה לומר דמגו דאוריתא לאו לאפוקי ממש שמעי' מיני' דהא מבתי נתתי לאיש הזה באו ללמוד ואת בתי נתתי לאיש דאסרה אכ"ע וכי אמר הזה התיר' והוציאה מכלהו אינשי אחריני דעלמא לאו לאפוקי ממש הוא עכ"ל ונ' הכוונה ג"כ כנ"ל דהאב שם רק מברר חזקתה לא מוציאה מחזקתה ואולם לעניין לאפוקי ממונא בלא"ה לא דמי שם לאפוקי ממונא שהרי לא הית' זו בחזקת מקודשת לאיש ידוע שבאין להוציאה ממנו ואדרבה הית' אסורה לכל מפני הספק ואולם עכ"ז צריך גם לסברא הנ"ל כי היכי דלא נידוק משם דאמרי' מגו במקום חזקה מיהת דחזקה הא הית' שם דהית' בחזקת אסורה לכל והוא בא להוציאה מחזקת איסורה וע"כ לומר כנ"ל דזה לא חשוב שבא להוציאה מחזקתה רק שמברר חזקתה כיון דהית' אסורה רק מפני הספק והוא מבררו ואילו הי' מקום לדקדק מהך דאת בתי וגו' דאמרי' מגו במקום חזקה שפיר הי' לנו לדקדק אף דלא קאי במסקנא הלימוד בכתובות כ"ב א' מהך דאת בתי וגו' מ"מ הא הש"ס אמר שם רק הא ל"ל קרא סברא הוא כו' ואי אי' הא בעי קרא לשנאמר מיגו גם נגד חזקה וע"כ דגם הסברא הוא גם נגד חזקה וא"כ הא מבואר דסברא דמגו הוא גם נגד חזקה וע"כ לומר כנ"ל דהתם לא חשיב נגד חזקה כלל כיון דהוא רק מברר וע"ע מ"ש בגליון גיטין ע"ה ב' משו"ת הרשב"א ח"ג סי' י"ג עש"ה:
עין משפט נר מצוה ד"ה פי' לפירושם כ' מכות מרדות דאין בו דיני התראה. נ"ב כן מתבאר גם מרש"י סנהדרין כ"ו ב' ד"ה ארבעין בכתפי' דמ"מ א"צ התראה ואולם ברש"י יומא פ"ו ב' משמע להיפוך ע' מ"ש על הגליון שם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |