גליוני הש"ס/חגיגה/יח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:12, 25 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png יח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
חי' הלכות מהרש"א
טורי אבן
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י"ח ע"א

מה לר"ח שאין קרוי מקרא קודש כו'. נ"ב ע' תוס' ולכאורה נ' בפשיטות דמאי דאמר חוש"מ שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אין הכוונה דיש ב' הדברים יחד דיום א' דתוש"מ יש רק קדושה לפניו לבד ויום אחרון דחוש"מ יש רק קדושה לאחריו לבד ומכל אחד לבד הוא הפירכא דמה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהן ולא לאחריהן אסור כו' יום א' דחוה"מ שיש לפניו ויום אחרון דחוה"מ שיש לאחריו לכ"ש ואחרי שנאסרים יום א' ויום אחרון תו יום ב' דחוה"מ נמי הא יש קדושה לפניו יום א' וכן יום שלפני אחרון מצד לאחריו וממילא כל החוה"מ נאסר וע"ז אמר ששת ימי בראשית יוכיחו כו' והוא ג"כ עד"ז דהי' ראוי ליום א' בשבת ליאסר מפאת קדושה לפניו ויום ערב שבת מפאת לאחריו ושוב יום ב' מפאת לפניו כו' כל השבוע כנ"ל וע"ז אמר מה לששת ימי בראשית שאין בהן קרבן מוסף כו' וע"ז אמר ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף כו' והיינו דהא ר"ח אפי' חל באחד בשבת דיש קדושה לפניו או בערב שבת דיש קדושה לאחריו וגם יש בו מוסף ואפ"ה מותר וא"כ הא שפיר ר"ח יוכיח ושפיר הוצרך לפירכא חדשה מה לר"ח שאין קרוי מקרא קודש כו' וראיתי בגליון הש"ס להגרע"א ז"ל ציין כאן לעיין בתשובת מהר"י בן לב ואין הס' ההוא בידי אולי כתוב שם ג"כ כן:

לא מסרן הכתוב אלא לחכמים כו'. נ"ב ע' מה שכתבתי בגליון שבת מ"ט ב' ובכללים שלי הארכתי ביותר וע' שו"ת חכם צבי סי' ט' וע' נימוקי יוסף יבמות פרק יו"ד דל"א ע"ב מדפי הרי"ף מש"ש והכתוב מסרו לחכמים לדעת אי זהו דבר מפורסם כו' וע"ע כסף משנה ה' עכו"ם פי"א ה"ג מש"ש א"נ שהתורה לא פרטה דבר אלא אמרה ובחקותיהם לא תלכו ומסרה הדבר לחכמים והם ראו שאין לגזור על הקרובים למלכות וע"ע רש"י שבת ס"ט ב' ד"ה ה"ג הא כיצד ושמרו כו' וע"ע תוס' יומא כ' א' ד"ה אהיכא ושם ב' ד"ה אלא וע"ע כסף משנה ה' חמץ ומצה פרק ב' הלכה ב' וע"ע תוס' יומא מ"ה ב' ד"ה תמיד וע"ע תוס' שם נ"ד א' ד"ה. ובים דצורתא בדבריהם שם עמוד ב' מש"ש והשתא מדלא קאמר אלא כו' ש"מ דלא הדר בי' כו' ולא מסרו הכתוב אלא לחכמים כו' וע"ע רש"י קידושין י"א ב' ד"ה והרי טענה מש ש וכיון שלא פירש כמה לא מסרו הכתוב אלא לחכמים כו' וע"ע ר"ן יומא ריש פ' יוה"כ מש"ש דכיון דלאו בכלל עינויי דכתיבי בקרא בהדיא באוריתא נינהו אלא מריבויא דשבתון אתו כו' קילי טפי ומסרן הכתוב לחכמים כו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף