ב"ה אלטאנא, יום ד' כ"ב סיון תרי"ז לפ"ק.
- להרה"ג וכו' מ"ה מתתי' מונק הכהן נ"י אב"ד דק"ק קריאנקע יע"א.
העיר מעכ"ת נ"י על חקירתי אם מותר להציל עצמו בממון חבירו, שממעשה דר' יהודה ור' יוסי דהובא ביומא
(ד' פ"ג) מוכח שיכול להציל עצמו בממון חבירו, דקפחי' ר' יהודה שאחזו בולמוס לרועה ואכלי' לריפתא, ולא נזכר שם שהחזיר ר"י דמי ריפתא לרועה כלל – לא ידעתי אם פשיטא למעכ"ת נ"י שלא שילם ר' יהודה איך הקשה עלי כן, הרי יקשה לפסק הלכה שנפסק בח"מ
(סי' שנ"ט) שאסור להציל עצמו בממון חבירו אם לא על מנת לשלם, ולכן ודאי צ"ל שר' יהודה לא קפחו רק על מנת לשלם ושילם לו, וא"כ לשיטת התוספ' והרא"ש ודאי אין קושיא, אבל יצדק הוכחת מר נ"י לכאורה נגד שיטת רש"י שהוכחתי דס"ל דאסור להציל עצמו בממון חבירו אפילו ישלם לבסוף, אכן אחרי עיון לענ"ד אדרבא יש ראי' מזה לשיטה זו, וכפי אשר ביארתי' דז"ל הגמרא
(שם): רבי יהודה ור' יוסי הוו קא אזלי באורחא, אחזי' בולמוס לר' יהודה, קפחי' לרועה אכלי' לריפתא, א"ל רבי יוסי קפחת את הרועה, כי מטו למתא אחזי' בולמוס לר' יוסי אהדרוה בלגי וצעי, א"ל ר' יהודה אני קפחתי את הרועה ואתה קפחת את העיר כולה עכ"ל. וקשה מה תרעומת הי' לר' יוסי על ר' יהודה שאמר לו קפחת את הרועה, הרי במה שאחזו בולמוס אונס הי' ובמה שקפח לרועה מצוה קעביד להציל את נפשו, וכן קשה מה השיב לו ר' יהודה ואתה קפחת את העיר כולה, היאך יקרא זה קפוח הרי ברצון טוב הביאו ונתנו לו, אבל יובן זה ע"פ מה שהבאתי במקום אחר
(סי' הקדום) בשם הרמב"ן ברייתא שיש פלוגתא בזה, דלת"ק רק ג' דברים עומדין בפני פקוח נפש ור"מ אומר אף הגזל, ולפ"ז יש לומר דגם רבי יהודה ור' יוסי פליגי בזה, דר' יהודה סבירא ליה כתנא קמא דר"מ, ובפרט שכפי הנראה מסוגיא דפסחים
(דף י"א) ומסוגיא דסנהדרין
(דף מ"ה) פשיטא להגמרא דסתם בר פלוגתא דר"מ הוא ר' יהודה וכן אפכא ע"ש. וא"כ ר' יהודה לשיטתו אזיל דס"ל דגזל אינו עומד בפני פיקוח נפש רק הג' דברים ע"ז וג"ע וש"ד, ולכן הי' ס"ל דמותר לקפח את הרועה. אבל רבי יוסי ס"ל כר"מ דאף הגזל עומד בפני פיקוח נפש, דאסור להציל עצמו בממון חבירו ולכן אמר לו קפחת את הרועה, ונקרא זה קפוח וגזילה דאסור הי' לך לעשות כן, ולכן כשאחזו גם לר' יוסי בולמוס והביאו לו בני העיר מעצמם אמר ר' יהודה אם אני קפחתי את הרועה גם אתה קפחת את בני העיר, כלומר כמו שאצלך לא הי' קפוח שמרצונם נתנו כן גם אצלי לא יקרא קפוח אף שכפיתי אותו, שמן הדין הי' מותר לי לעשות כן. ולפי זה אתי שפיר דפסק רש"י דאסור להציל עצמו בממון חבירו, שהרי בעירובין
(דף מ"ו) אמרינן דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי, וכל שכן כשגם ר"מ מסייע לו, ולכן מוקי גם סתם גמרא בב"ק
(דף ע') כן כנלענ"ד
|
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).
אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.
|
< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף
