משתמש:אוצר השו"ת/מפתח
ב
= בליעות=
- אם משערים את היוצא מכף ומה שבקדירה או אף את כל הכף ואת את הקדירה עצמה
שו"ת מן השמים (סימן לא) שמנהגם היה לשער הכל, ודעת הראב"ד לשער רק מה שיוצא. ומן השמים הכריעו לשער הכל כמנהגם.
ברכות השחר
- אם מברך רק כשמזדמן לו
שו"ת מן השמים (סימן יב) שמברך תמיד.
- אם מברך דוקא עובר לעשייתן
שו"ת מן השמים (סימן יב) שאין צריך.
ברכות התורה
- אם צריך לברך בכל פעם שלומד
שו"ת מן השמים (סימן י) שאין צריך.
- ענין ג' ברכות התורה
שו"ת מן השמים (סימן י), שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה.
ד
דרבנן
- גזירה דרבנן שקולה כעיקר המצוה
שו"ת מן השמים (סימן יז).
- הזהיר ומחמיר בגזירה דרבנן זוכה ליום הדין
שו"ת מן השמים (סימן יז).
ה
הבדלה
- בבית הכנסת
ע"ע קידוש - בבית הכנסת.
הגעלת כלים
- הכשרת כלי ע"י שכשוך מים רותחים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן יא) שבעל נפש יחמיר להצריך למלאותם ממש.
הקפת הראש
- טעם האיסור
שו"ת מן השמים (סימן כח) שלא יראו ישראל כמשמשי עבודה זרה.
- במספרים
שו"ת מן השמים (סימן כח) שאל שמחד לא נאמר הקפה ואסור, ומאידך י"א שמצאו בתוספתא דאיתקש ראש לזקן ובעינן השחתה. והשיבוהו להחמיר כיון שאיסור הקפת הראש הוא שלא יראו כמשמשי ע"ז וכל המקיל בחשש עבודה זרה מקילין לו ימיו, והמחמיר מאריכים לו ימיו ושנותיו.
חול המועד
- כתיבת חידושי תורה בטענת דבר האבד
שו"ת מן השמים (סימן לב) להתיר כ"ש מאבדת ממון לאבידת חידושי תורה.
- כתיבת איגרת חפצי אדם בשינוי השרטוטים
שו"ת מן השמים ([סימן לב) לאסור.
- כתיבת אגרת שלומות
שו"ת מן השמים (סימן לב) להתיר שהרי משמחו בכך ועבור השמחה התירו.
חלומות
- הולכים אחר הפה, רק במי שמזלו להיות פותר חלומות
שו"ת מן השמים (סימן כב).
- לפי פתרון לטובה או לרעה עונה מלאך דימין או דשמאל אמן ומתקיים
שו"ת מן השמים (סימן כב).
- יאמר חלומו למאן דרחים ליה, הטעם
שו"ת מן השמים (סימן כב).
חרם
- שהחרימו הקהל על דעת המקום אם אפשר להתירו
שו"ת מן השמים (סימן כד) להתיר, שקיבלו על דעת המקום להחמיר ולקיים קבלתם כל זמן שירצו ותו לא.
טבילת עזרא
- אחר שבטלוה, לתפילה.
שו"ת מן השמים (סימן ה) שנחלקו גאונים בדבר, והשיבוהו שצריך לטבול, ועכ"פ שליחי ציבור.
י"ג מידות
- הזכרתן בפחות מעשרה
שו"ת מן השמים (סימן כג) לאסור, דהוי דבר שבקדושה ואינו פחות מעשרה.
יין נסך
- קנית כלי עם ענבים מגוי כשהגוי דרס את הענבים בתוכו
שו"ת מן השמים (סימן ל) להתיר, כיון שהדריסה היא משיתחיל למשוך בגת, ואילו גוי זה דוחס הענבים כמו שדוחס חיטים בשק כדי שיהיה בו הרבה ענבים. ומ"מ המחמיר תבוא ע
כלאי בגדים
- בגדי פשתן מלאים בצמר אך אין הצמר טווי עם הפשתן
שו"ת מן השמים (סימן כז) לאסור בגזירה כיון שדומה לאיסור.
כלאי זרעים
- בחו"ל אם יש מקום להתירם לכתחילה
שו"ת מן השמים (סימן יח) לאסור.
מאה ברכות
- תקנת ברכת השחור להשלמת מאה ברכות
שו"ת מן השמים (סימן יב).
מגילה
- בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד.
מחלוקת אמוראים מגילה (ה.), שו"ת מן השמים (סימן ח) שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד.
- ברכת שהחיינו על מגילה שחרית
שו"ת מן השמים (סימן טו) לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה.
מזוזה
- בפתח מרתף שוכב על הקרקע.
שו"ת נוב"י (מהדו"ת יו"ד סימן קפד).
נשים
- ברכה על מצות עשה שהזמן גרמא
שו"ת מן השמים (סימן א), הכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב.
ספר תורה
- מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפצים
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
- מעובד שלא לשמה
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
סתם יינם
- אי אוסר במשהו או בטל בשישים
שו"ת מן השמים (סימן יז) שהחמירו עליו כיין נסך ממש שאינו בטל בשישים.
עירובין
- מבוי מפולש ורוחבו פחות מט"ז אמה, תיקונו ע"י צוה"פ ולחי וקורה
שו"ת מן השמים (סימן יג) לאסור.
ציצית
- לבישתה כל היום
שו"ת מן השמים (סימן טז).
- בגד וציצית של פשתים, אי מהני או בעינן של צמר דוקא
שו"ת מן השמים (סימן טז) שמהני, ודרשינן 'להם' מן המצוי להם, שלא הכבידה תורה על ישראל לבקש דבר שאין מצוי לכל אחד ואחד אלא כל שימצא להם משני מינים אלו, של צמר או פשתים.
קידוש
- בבית הכנסת כשאין אורחים
שו"ת מן השמים (סימן כה) שיש לקדש, א' ברוב עם הדרת מלך. ב' יש שאינם יודעים לקדש וכששומעים בבית הכנסת לומדים ומקדשים בביתם.
קריאת שמע
- של ערבית בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים
שו"ת מן השמים (סימן יט).
שבת
- שבות דשבות, אמירה לנכרי בדרבנן
שו"ת מן השמים (סימן ד) לאסור.
- לומר לנכרי ער"ש הילך מעות וקנה לי בשוק
שו"ת מן השמים (סימן כ) להתיר כדעת ב"ה שכולם מותרים עם השמש, אך אין מורים כן אלא לצנועים שמא יראו הרואים ויפרצו הגדר.
- יציאה בטבעת זהב בטענה שלובש לרפואה
שו"ת מן השמים (סימן כט) לאיסור.
- שלש סעודות, אם אפשר להפסיק בין סעודה לסעודה אך בברכת המזון
שו"ת מן השמים (סימן ה) למד ממקור ג' סעודות, ג' פעמים היום, מה ימים מחולקים אף שעות ג' סעודות מחולקות זו מזו.
שמות הקודש
- השבעת מלאכים לזכרון התורה, עושר, ניצו אויבים, ומציאת חן בעיני השרים
שו"ת מן השמים (סימן ט) לאסור.
תפילין
- כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות
שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.
- סדר פרשיות
שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.
- לבטל הנחתם יום שלם בטענת גוף נקי כשם שמבטלים מקצת היום
שו"ת מן השמים (סימן כו) אין חומרתו כמבטל מצות סוכה ולולב שהוא ככופר בהם, אך אינו דומה מבטל מקצת היום כמבטל כולו, ואסור.